אלכס בן-ארי

*

כּוֹס יְחִידָה
בַּכִּיּוֹר הַשָּׁטוּף.
מַחְשְׁבוֹתַי סְבוּכוֹת הַלַּיְלָה.

*

שֶׁמֶשׁ שֶׁל חֹרֶף.
עַל הַמִּדְרָכָה מוּטָלִים זֶה לְצַד זֶה
כֶּלֶב שָׁחֹר וְצִלּוֹ.

*

גַּם בְּשִׂיא קְפִיצָתוֹ
אֵין הַחַרְגּוֹל
מְדַמֶּה שֶׁהוּא עָף.

*

קוֹרֵא שִׁיר שֶׁל בָּאשׁוֹ
בְּצַד הַדֶּרֶךְ
מְקַמֵּט וְזוֹרֵק.
*/ אפרת מישורי

כְּשֶׁפֶּרַח הָעֲצַבִּים נִפְתָּח
לֹא נוֹתָר דָּבָר לְאָמְרוֹ
בִּבְקָרִים שֶׁל חֹרֶף/
ארז ביטון


בִּבְקָרִים שֶׁל חֹרֶף
עָשְׂתָה אִמִּי מָרָק שֶׁל חְרִירָה,
מָסְכָה בּוֹ מִמֶּנָּה חֹם בְּיוֹם קַר,
וְתִבְּלָה אוֹתוֹ בְּחֶמְדַּת לִבָּהּ.

אֶל מוּל תְּרִיסִים שְׁבוּרִים,
שְׁלוֹשָׁה וְאַרְבָּעָה בְּמִטָּה אַחַת,
סָבִיב לְסִיר
מַעֲלֶה אֵדִים
שָׁם עָלוּ
כְּמִיהוֹתֵינוּ הָאֲבוּדוֹת.

שָׁם הֵכַנְתִּי לָךְ אִמִּי
מְעַט חֹם לְיָמִים קָרִים
שָׁם רָקַמְתִּי לָךְ אִמִּי
הַבְטָחוֹת
לְקַיִץ רַב.
מְהַגֵּר/ מואיז בן הראש

הוּא בֶּן
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה
בִּנְמַל תְּעוּפָה
עוֹמֵד לְיַד אִמּוֹ
חוֹשֵׁשׁ
שָׂמֵחַ

עֲדַיִן לֹא יוֹדֵעַ
שֶׁכָּל שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵעַכְשָׁו
וְהָלְאָה
יִהְיֶה
טָעוּת.
symbol