מַחְבּוֹאִים

מַחְבִּיאִים אֶת שִׁירֵיהֶם בַּכִּיסִים.
קָרוֹב לְרִקּוּד שֶׁלֹּא שׁוֹכְחִים.
זִכְרוֹן דָּגִים.
זֶה מַה שֶּׁחָסַכְתִּי
אוּלַי גַּם מִלִּים לְיָמִים יוֹתֵר לְבָנִים.
מַחְבִּיאִים גַּם בְּכוֹבָעִים.
שֶׁלֹּא יְקַשְּׁרוּ בֵּין סְתָם שְׁקָרִים וְגַלִּים.
סְחַרְחֹרֶת מְתוּקָה עַל מַקֵּל לֻלְיָנִיִם.
זֶה מַה שֶּׁנִּשְׁאָר מִכָּל עֲבוֹדַת הַנְּמָלִים.
לִשְׁמֹר עַל הַשִּׁיר מִחוּץ לָעֲנָנִים.
מַחְבִּיאִים גַּם לְיַד הַלֵּב.
רָחוֹק מֵאֱלֹהִים
שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁהוּא שׁוֹדֵד יָם.
אוֹ יַגְדִּיל לַעֲשׂוֹת.
אַהֲבָה וּמִפְרָשִׂים.
סַכִּין מִטְבָּח.
הִיא הַהֶבְדֵּל שֶׁמָּצָאתִי בֵּין שִׁיר מֶחֱוָה לְשֻׁלְחַן הָאֹכֶל.
וְקִינָה לַחוֹל בְּגִיל הָאַרְבָּעִים.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם אַחֲרִית כָּל מְשׁוֹרְרִים.
וְיֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שֶׁהֵם רֵאשִׁית כָּל אֲנָשִׁים.
וַאֲנִי לֹא מֵאֵלֶּה
וְלֹא מֵאֵלֶּה.
אֲנִי מַחְבִּיא שִׁירִים בַּגַּרְבַּיִם
קָרוֹב לַקַּרְקָעִית
קָרוֹב לַסֻּכָּר שֶׁשָּׁדְדוּ הַנְּמָלִים.

שֶׁלֶג

כְּמוֹ בַּחֲלוֹם גָּדוּעַ הָעֵצִים נוֹטִים עַל צִדָּם –
עָשָׁן רָחוֹק, חַלָּשׁ, לֹא בְּקֶצֶב
שֶׁל אֲנָשִׁים מִתְעוֹרְרִים.
מִי שֶׁרָעֵב, מִי שֶׁחַיָּב לְפַנּוֹת יוֹלֶדֶת, מִי
שֶׁהַשֶּׁקֶט הוּא סִבְלוֹ
יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ
אֲבָל אַתָּה אַל תִּתְרַצֶּה
גַּם אִם מַלְאָךְ לְךָ אִישִׁית קוֹרֵא
וְחִיּוּכוֹ מַרְעִיד אֶת זִקְנָתְךָ וּמְפַתֶּה
עֵינֶיךָ לַעֲצֹם וְאֶצְבָּעוֹת לֹא לְהָנִיעַ
בְּתוֹךְ הַלֹּבֶן הַמָּתוֹק אֲשֶׁר מַכְנִיעַ - -
שְמַע, דַּפְדֵּף בְּסִפְרְךָ עַל הַכֻּרְסָה
אוֹ סְתָם תִּשְׁכַּב כְּמוֹ תִּינוֹק
שֶׁעֶצֶב מִתּוֹכוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה, מַפְרִיעַ

תְּפִלָּה לָעֲנִיָּה

תְּפִלָּה לָעֲנִיָּה כִּי תַּעֲטֹף
פְּרוּסוֹת לֶחֶם אָחִיד וְיָרָק
בְּשַׂקִּית פְּלַסְטִיק דַּקָּה,
כְּרִיכֵי מְלָפְפוֹן לִילָדֶיהָ
לִשְׁעַת הַהַפְסָקָה.
הַשֵּׁם שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי
שָׁרוֹת הַנְּעָרוֹת בְּקוֹל בִּכְיוֹת
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי.
וְהִיא, תְּפִלָּתָהּ עַל דַּל
חוֹרֶכֶת שְׂפָתֶיהָ בְּיוֹמְיוֹם צַר
בֹּקֶר בְּחֵיקָהּ יָלִין בֶּכִי וּבָעֶרֶב עֲיֵפָה
תַּחְלֹם עַל פֵּרוֹת אֲדֻמִּים וּזְהֻבִּים
עַל פָּנִים מְאִירִים, עַל צִפּוֹר הָאֵשׁ

קוּקִיָּה

הַצַּעַר שֶׁלִּי קוֹרֵא מִדֵּי שָׁעָה כְּמוֹ קוּקִיָּה וּמַקּוֹרָהּ
נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ בְּפָנַי הַנֶּהֱדָפִים כְּשֶׁאַתְּ שׁוּב לֹא מַצְלִיחָה לוֹמַר
אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ. לְחָיַי מִתְעַוְּתוֹת, אֵיבָרַי הַפְּנִימִיִּים מוֹסִיפִים
לְהַזְרִים דָּם וּמַשֶּׁהוּ מִשְׁתַּבֵּשׁ בַּכַּדּוּרִיּוֹת, הֵן רָצוֹת, גּוֹמְרוֹת לִי אֶת הַנְּשִׁימָה.
לְאַט, בִּמְחוּגָה, אַתְּ מְשַׂרְטֶטֶת אֶת עִגּוּל הַקֶּרַח שֶׁלִּי, אֲנִי נִשְׁאָר לְבַד
עִם מִשְׁפָּטִים כְּמוֹ
אֲנִי מַעֲרִיכָה
אֲנִי מְכַבֶּדֶת
וְעַל הַקַּרְחוֹן שְׁפוֹפֶרֶת הַטֶּלֶפוֹן הַיָּשָׁן רוֹעֶדֶת כְּמוֹ
זְנַב לְטָאָה חָתוּךְ, הַמִּלִּים בְּתוֹכָהּ גּוֹסְסוֹת
מְמִסּוֹת אֶת הַקַּרְחוֹן טִפָּה אַחַר טִפָּה.
אֵין לִי אֹכֶל, אֵין לִי שְׂמִיכָה לְהִתְכַּסּוֹת בָּהּ וַאֲנִי
מְיַחֵל שֶׁמִּישֶׁהִי תָּבוֹא עָלַי, אֲפִלּוּ בִּמְחִיר שֶׁל אֹנֶס,
כְּפִיתַת יָדַיִם, עֲקִירַת צִפָּרְנַיִם, רַק שֶׁתָּבוֹא
אֲנִי מְמַלְמֵל עַל קַרְחוֹן, עִם שְׁפוֹפֶרֶת שׁוֹתֶקֶת
וְקוּקִיָּה.

שְׁקִיפוּת עָרְפִּית

וְהָיִיתִי מְאֻשָּׁר וּמְפֻחָד, שֶׁגַּם בַּמְּקוֹרוֹת נֶאֱמַר:
"אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד". וַהֲלֹא
רָאִינוּ אֶת הַנּוֹלָד, שָׁעָה שֶׁשָּׁבוּ
גַּלֵּי הַקּוֹל מֵרַחֲמֵךְ וְהָפְכוּ לְאוֹר, וְרָאִינוּ
אֶת פְּעִימָתוֹ הָעֲדִינָה שֶׁל הַלֵּב. וַאֲפִלּוּ רֶגֶל
יָכֹלְנוּ לִרְאוֹת, קְטַנָּה כְּשֶׁל צִפּוֹר, שֶׁרָטְטָה לְרֶגַע
וְנֶעֶלְמָה בַּצֵּל. וְזוֹ הֲרֵי נְבוּאָה
בְּהִתְגַּלְּמוּתָהּ, זוֹ אִשָּׁה
וּבְתוֹכָהּ, בְּדוּמִיָּה כִּמְעַט גְּמוּרָה,
נִרְקָמִים חַיִּים. וְהָיִיתִי מְאֻשָּׁר וְהָיִיתִי
מְפֻחָד, מֵהָרַךְ, מֵהַנִּסְתָּר,
מֵהַנּוֹלָד.

הַדְּבָרִים הַחוֹלְפִים בָּעוֹלָם

הַדְּבָרִים הַחוֹלְפִים בָּעוֹלָם הַאִם הֵם הָעוֹלָם?

עַל נְבוֹ אֲגֻדָּלִי חִפּוּשִׁית. אֲנִי מַחֲלִיף
אִתָּם מִלִּים ("חָשַׁבְנוּ שֶׁהָלַכְתְּ לְאִבּוּד")
עַל אֵיזֶה עִנְיָן שֶׁמַּעֲסִיק אוֹתִי.

לְסַפֵּר, אֵיךְ מָצָאתִי אֶת הָעוֹלָם
וְשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה שֶׁיִּרְצוּ בּוֹ.

הַאִם לָשֶׁבֶת כָּךְ זֶה לְאַבֵּד
אוֹ לְהַרְוִיחַ זְמַן?

עָלֵינוּ לִמְתֹּחַ אֶת הַבֹּקֶר, אֲהוּבָה,
הוּא יַסְפִּיק אַךְ בְּדֹחַק לַיּוֹם כֻּלּוֹ.

אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ עֲצָמִים מִתְעוֹרְרִים אֶל
תּוֹךְ וַדָּאוּת נוֹכְחוּתָם הַחוֹלֶפֶת.

עַכְשָׁו אֶתְעַסֵּק עִם זֶה וְעִם זֶה, אֶפְתַּח
פֶּה, אָרִיץ אֶת הַיְדִיעָה

אַחַרְכָּךְ אָשִׂים אֶת רֹאשִׁי בִּדְלִי הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים.

מתוך "בשבח הדברים החולפים"

יוֹם הַשָּׁנָה

בְּכָל שָׁנָה, בְּסוֹף הַקַּיִץ פֵּרוֹת הָאִזְדָּרֶכֶת צְהֻבִּים,
הֶחָצֵר יְבֵשָׁה מְלֵאָה קוֹצִים וְזֶבֶל.
מִשְׁפַּחַת אָשׁוּר מִתְכַּנֶּסֶת עַל יַד תֵּבוֹת הַדֹּאַר.
תָּמִיד מַגִּיעִים חֲבֵרִים, רוֹכְבִים וּוָתִיקִים.
דּוֹדָה אֶסְתֵּר מֵרִאשׁוֹן נִשְׁעֶנֶת עַל מַקֵּל,
חַיִּים, לֵאָה וְיַעֲקֹב – בְּנֵי דּוֹדִים מֵאַשְׁדּוֹד
וְכַמָּה נָשִׁים, שְׁכֵנוֹת בְּכִסּוּי רֹאשׁ.
חַנָּה עִם תִּינוֹק חָדָשׁ "מַהזֶהִשְׁמִינָה",
וְנִסִּים עִם הַמִּינִיבּוּס שֶׁל 'תַּלְמוּד תּוֹרָה הֶסֵּעִים בע"מ'.
יֵשׁ לוֹ עַיִן לְכַמֻּיּוֹת הוּא אוֹמֵר:
"בַּשָּׁנָה הַבָּאָה כְּבָר יַסְפִּיק מוֹנִית לְכֻלָּם.
טוֹב שֶׁהַהוֹרִים כְּבָר מְנוּחָתָם עֵדֶן, לֹא סוֹבְלִים יוֹתֵר".
לִפְנֵי הַמִּינִיבּוּס כְּמוֹ לִוּוּי לְשַׁיֶּרֶת הַנָּשִׂיא
אַרְבָּעָה אוֹפַנּוֹעָנִים, חֲבֵרִים שֶׁעֲדַיִן רוֹכְבִים,
מְלַוִּים שׁוּב אֶת הַמִּשְׁפָּחָה אֶל "בֵּית הַחַיִּים".
"לֹא, לֹא שׁוֹכְחִים רַק מִתְעַיְּפִים",
אוֹמֵר נִסִּים עַל הַקֶּבֶר.
"מָכַרְנוּ תָּ'אוֹפַנּוֹעַ תָּרַמְנוּ לְ'יַד שָׂרָה'
כָּל הַנִּזְקָקִים אָמְרוּ תּוֹדָה
וְשָׂמוּ אֶת הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָן".

הַצְהָרָה

כָּל הַשְּׁבִיתוֹת טוֹבוֹת
כָּל הַזִּיּוּנִים טוֹבִים

*

הָרֹךְ בְּתוֹךְ לִבִּי כְּרִקָּבוֹן
אֲשֶׁר שָׁלַח יָדַיִם אֶל לִבְּךָ:
עֲשֵׂה אוֹתִי גְּסִיסָה וְנִשּׂוּאִין בַּהֲפִיכָה
עֲשֵׂה אוֹתִי עֶרְגַּת הַמָּוֶת בַּמִּשְׁגָּל,
צַוָּאר נֶחְנָק בִּשְׁתֵּי יָדַיִם מוּשָׁטוֹת
תְּשׁוּקָה לַחְדֹּל, לְהִתְעַלּוֹת כְּמוֹ גַּל
וּלְנַפֵּץ אֶת הַסְּלָעִים בְּרֵאשִׁיתָם.
גּוּפִי נָכוֹן לִהְיוֹת הָאוֹר הַמְסַנְוֵר
אֲשֶׁר יָאִיר אוֹתְךָ מֻקְדָּם מִדַּי כְּדֵי לְהִוָּכַח
שֶׁלֹּא נוֹתַר דָּבָר אַחֵר.

*

אַמַל זֹאת תִּקְוָה, חַיַאתִי אֵלּוּ חַיַּי,
וּבַזְּמַן שֶׁהֵם נִפְגָּשִׁים
בֵּין שְׂפָתֶיהָ שֶׁל אֻם כֻּלְת'וּם
לְבֵין הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי
צִמְאוֹנוֹת רַבִּים כּוֹרִים בְּאֵרוֹת
בְּלִבִּי.

מתוך "קצה המדרכה", שיראה אור בהוצאת עם-עובד.

בִּבְקָרִים שֶׁל חֹרֶף

בִּבְקָרִים שֶׁל חֹרֶף
עָשְׂתָה אִמִּי מָרָק שֶׁל חְרִירָה,
מָסְכָה בּוֹ מִמֶּנָּה חֹם בְּיוֹם קַר,
וְתִבְּלָה אוֹתוֹ בְּחֶמְדַּת לִבָּהּ.

אֶל מוּל תְּרִיסִים שְׁבוּרִים,
שְׁלוֹשָׁה וְאַרְבָּעָה בְּמִטָּה אַחַת,
סָבִיב לְסִיר
מַעֲלֶה אֵדִים
שָׁם עָלוּ
כְּמִיהוֹתֵינוּ הָאֲבוּדוֹת.

שָׁם הֵכַנְתִּי לָךְ אִמִּי
מְעַט חֹם לְיָמִים קָרִים
שָׁם רָקַמְתִּי לָךְ אִמִּי
הַבְטָחוֹת
לְקַיִץ רַב.

*

כּוֹס יְחִידָה
בַּכִּיּוֹר הַשָּׁטוּף.
מַחְשְׁבוֹתַי סְבוּכוֹת הַלַּיְלָה.

*

שֶׁמֶשׁ שֶׁל חֹרֶף.
עַל הַמִּדְרָכָה מוּטָלִים זֶה לְצַד זֶה
כֶּלֶב שָׁחֹר וְצִלּוֹ.

*

גַּם בְּשִׂיא קְפִיצָתוֹ
אֵין הַחַרְגּוֹל
מְדַמֶּה שֶׁהוּא עָף.

*

קוֹרֵא שִׁיר שֶׁל בָּאשוֹ
בְּצַד הַדֶּרֶךְ
מְקַמֵּט וְזוֹרֵק.

מְהַגֵּר

הוּא בֶּן
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה
בִּנְמַל תְּעוּפָה
עוֹמֵד לְיַד אִמּוֹ
חוֹשֵׁשׁ
שָׂמֵחַ

עֲדַיִן לֹא יוֹדֵעַ
שֶׁכָּל שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵעַכְשָׁו
וְהָלְאָה
יִהְיֶה
טָעוּת.

מֶטֶר

רָאַנִי הַנַּפָּח פֶּחָח בְּהָלְכִי כָּאן בְּאֶרֶץ חַיִּים
אַגְרִיפַּס    מַחֲנֵה יְהוּדָה   הוֹלֵךְ סוֹבֵב בְּסַבָּבָּה לְהוֹנִי לְהוֹנִי   כָּךְ וְכָךְ פְּעָמִים   מִקַּ"ן טְעָמִים
וְהִנֵּה הֵלֶךְ אֲנִי אֶבְיוֹן וְעָנִי פִּרְחָח וְתִמְהוֹנִי וּפָחוּת בַּפְּחוּתִים
וְאֵינִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים מִמֶּטֶר וַאֲפִלּוּ הֵם נָשִׁים

וְהִנִּיחַ עַל רֹאשִׁי כֶּתֶר שֶׁל פַּח וְהָיִיתִי לְמֶלֶךְ אַגְרִיפַּס הַשְּׁלִישִׁי אַ'חוּל בָּלָטָה
וּמַלְכוּת לִי מֶטֶר עַל מֶטֶר מֶטֶר מְרֻבָּע    בָּלָטָה    אַחְלָה מַלְכוּת
וּמָשַׁחְתִּי עַצְמִי לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָעַמִּים שֶׁבַּשּׁוּק    עוּרְפָלִים גוּרְגִ'ים
   בַּבְלִים חַלַבִּים מֻגְרַבִּים
מָשַׁכְתִּי בְּכָל הַחוּטִים    וּמְרֻבָּה הָיְתָה הָעַצְבוּת וּגְדוֹלָה מִשִּׂמְחָה

מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא הָיִיתִי עַל מַרְצֶפֶת אַחַת   בִּירַקְרַק חָרוּץ   מוּצֶפֶת בִּיבִים וּדְבוּבִים יְהוֹרָם אַגְרִיפַּס

וְיָדַעְתִּי כִּי בְּהֵעָרֵב יוֹם  ; קָרֵב כִּלָּיוֹן חָרוּץ
מֶלֶךְ חָרוּץ אָנֹכִי וְכָתַבְתִּי שִׁיר אֶחָד   רַק שִׁיר אֶחָד בָּאָרֶץ
      שֶׁמֵּחֶבְיוֹן עֹז שֶׁמִּסֵּתֶר עֶלְיוֹן
כָּתַבְתִּי עַל גִּלָּיוֹן אֶחָד   מֶטֶר עַל מֶטֶר   וְלֹא צַר לִי

בֶּן ס"ח הָיִיתִי בְּמָלְכִי בְּמִכְנָס קָצָר   בַּהֲדַר מֶלֶךְ   מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר
וּשְׁעָתַיִם מָלַכְתִּי סַךְ הַכֹּל    אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ נִמְלַכְתִּי הָלַכְתִּי

וְנָכוֹן יִהְיֶה בַּיּוֹם הַהוּא הַמַּתְנָס הַקְּהִלָּתִי לֵב הָעִיר לְהָאִיר עַל הַשּׁוּק כִּי חָשׁוּק הוּא

וְהִיא תְּהִלָּתִי

חֹרֶף הַשִּׁפּוּצִים

אוֹחֶזֶת בְּכֻלָּם קַדַּחַת שֶׁל שִׁפּוּץ,
אִסּוּף שֶׁל אֲבָנִים וַהֲפִיכַת בָּלָטוֹת.
בַּבֹּקֶר הַמֻּקְדָּם נִדְמֶה לְךָ שֶׁפּוּטְשׁ
בָּאֶבֶן מִתְרַחֵשׁ, וּבְקָרוֹב בָּלָדוֹת

עַל חִלּוּפֵי שִׁלְטוֹן וְעַל קְרָבוֹת-רְחוֹב
יוּשְׁרוּ בְּכִכָּרוֹת שֶׁל חוֹל וְגַעְגּוּעַ.
הַחוֹל הַזֶּה הוּא זָר. תִּרְאֶה שֶׁבְּקָרוֹב
סוּסִים הִיסְטוֹרִיִּים בְּמֶרֶץ יִמְשְׁכוּהוּ

בַּחֲזָרָה אֶל הֶהָרִים, לַמַּחְצָבָה,
לְהִתְנַגֵּשׁ בְּדַחְפּוֹרִים. צִיּוּד מֶכָנִי
כָּבֵד יִקְלֹט אוֹתוֹ. וְכָאן יִצְעַד צָבָא
שֶׁל צֶבַע וּבֶּטוֹן בְּצַעַד גִ'ינְגִיס-חָאנִי.

לֵךְ, חֹרֶף-שִׁפּוּצִים! עֲזֹב אֶת תֵּל אָבִיב.
הַחוֹל הָאֲמִתִּי מַמְתִּין בַּסּוֹף שֶׁל גוֹרְדוֹן.
רְחוֹב חֲתוּךְ-קֵבָה יַחְלִים וְלֹא יַכְזִיב,
בִּנְיָן תְּלוּשׁ-צִפָּרְנַיִם שׁוּב יִהְיֶה לְגֹרֶן

שֶׁל כָּל אַהֲבוֹתֵינוּ. דָּג גָּדוֹל יֵצֵא
מִבֵּין גַּלֵּי הַיָּם וְיִזְדַּחֵל הָעִירָה.
נִרְאֶה אוֹתוֹ, זָהֹב וּמִסְתּוֹרִי, חוֹצֶה
אֶת דִיזֶנְגוֹף, וְסוֹפְסוֹף נֵרָגַע עַל בִּירָה.


תל אביב, 6 במרץ 2008.

בְּתֵל-אָבִיב

בְּתֵל-אָבִיב אָז הָלַכְתִּי מָרָה.
מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם וּמִתַּעֲרוּכוֹתֵיהֶם
שָׁם הִשְׁמַמְתִּי מְאֹד.
בַּיָּם, עֵת סְעָרָה
מִתְנוֹסֶסֶת חֲמַת רוּחִי
בְּמִסְגֶּרֶת אֲפֹרָה.
'אֵין מַצִּיל' קָרָא לָהּ הָאוֹצֵר.
תֵּל-אָבִיב אָז עַד מַה הָיְתָה לִי צָרָה.

קצר הזמן

קָצָר הַזְּמַן מִלְּהוֹסִיף. קָצָר הַזְּמַן מִלִּלְמֹד
אֶת מַה שֶּׁנּוֹסָף. אַל תַּעֲמֹד,
שֶׁאִם תַּעֲמֹד, תַּכֶּה בְּךָ הָרוּחַ הַחֲזָקָה.
עָלֶיךָ לִנְדֹּד עִם הַסַּחַף, כְּמוֹ שֶׁשַּׁחַף
נִכְנָע לָרוּחַ כְּדֵי לִדְאוֹת. עָלֶיךָ לִשְׁהוֹת
בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנִּמְחִים תַּחְתֶּיךָ, בְּשִׁטְפוֹ
שֶׁל נָהָר שֶׁעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו, בְּנוֹפוֹ
שֶׁל חֶבֶל אֶרֶץ שֶׁלֹּא תַּכִּיר בְּהָקִיצְךָ.
כִּי אִם לֹא תָּנוּעַ – יָבוֹא עָלֶיךָ קִצְּךָ,
וְתִשָּׁאֵר כְּפֶסֶל, כְּאֵיזֶה אִישׁ רוֹכֵב
בְּכִכַּר הָעִיר, יוֹשֵׁב
עַל סוּסוֹ, אָרָד עַל אָרָד.
צֵא אֶל הַבָּרָד

חַיַּת בַּיִת

שְׁחוֹרִית הַטּוֹרֶפֶת שֶּׁבַּגּ'וּנְגֶל בֵּין הַחֲדָרִים
אוֹרֶבֶת לְעוֹלַם הַחַי הָרוֹחֵשׁ מֻפְקָר לְדַחֲפֵי הַצַּיִד
הַקְּדוּמִים שֶׁל שְׁרִירֶיהָ. הִיא הַחוֹשֶׂפֶת אוֹתוֹ גָּח מֵהַחֲרַכִּים:
תִּיקָן נֶחְפָּז, שׁוּרַת נְמָלִים עַמְלָנִיּוֹת, זְבוּבִים
תּוֹעִים בִּשְׁבִילֵי אַחַר הַצָּהֳרַיִם, פַּרְפַּר
מְפַרְפֵּר בַּשִּׁמְשָׁה בִּתְחוּם חָצוּץ בֵּין פְּנִים וְחוּץ
עַד שֶׁתִּשְׁלַח טְפָרֶיהָ וּתְשַׂחֵק בּוֹ.

חֲרִישִׁית הִיא עוֹבֶרֶת עַל הַסִּפִּים בְּגִלְגּוּל
הַנְּשָׁמוֹת הַמְהַלְּכוֹת בֵּינֵינוּ, נִזּוֹנוֹת עוֹד, בִּמְאֻחָר,
מִשְּׂדוֹת הַצַּיִד הַזְּעִירִים שֶׁבֵּין כָּתְלֵי הַבַּיִת.


ספטמבר 2003

עַל הַחוֹף

לָלֶכֶת לְאִבּוּד בְּעַכּוֹ לְיַד הַמַּעֲגָן בָּעֶרֶב הַיּוֹרֵד עַל הַיָּם הַמַּאֲפִיל סָגֹל.
לִרְאוֹת סִירוֹת שֶׁעָיְפוּ שָׁבוֹת מֵהַיָּם הַפָּתוּחַ
וְאֶת הַבָּתִּים הָרְחוֹקִים שֶׁמֵּעֵבֶר לְמִפְרַץ חֵיפָה הַנְּמוֹגִים אַט אַט וְנַעֲשִׂים אוֹרוֹת,
כְּפִי שֶׁכָּתַב גִיוֹם אַפּוֹלִינֶר שֶׁקָּדַם לִי, שֶׁאָהַב כְּמוֹתִי אֶת הַשָּׁעָה הַזֹּאת.
כִּי שׁוּב רָאִיתִי יֹפִי מְקוֹמִי הַמְסָרֵב לְהִפָּרֵד מֵהַתְּמוּנוֹת הַמֻּכָּרוֹת.
לָלֶכֶת לְאִבּוּד לָחוּשׁ בָּרוּחַ הַמְּלוּחָה הַמְּנִיעָה קַלּוֹת אֶת הַגַּלִּים הָאֲרֻכִּים,
הַמִּסְתַּיְּמִים אֵין-קוֹל בְּסַלְעֵי הָאֵזוֹב, לְרַגְלֵי הַחוֹמָה,
כְּמוֹ בְּהִיפְּנוֹזָה חֲרִישִׁית הַמַּפְצִירָה בִּי – הִשָּׁאֵר עוֹד קְצָת,
הֲרֵי טוֹב לְךָ אִתָּנוּ וּמָה אִכְפַּת לְךָ.
אֲפִלּוּ הַמַּצָּב הַלְּאֻמִּי הַמְאַתֵּר אוֹתִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי בְּעַכּוֹ,
לְיַד הַמַּעֲגָן וּמִסְעֶדֶת הַדָּגִים, עִם הָאוֹרוֹת הָרוֹעֲדִים בַּמַּיִם.
עִם נַפְשִׁי שֶׁהָיְתָה לִי לְשָׁלָל, עַל חוֹף הַיָּם הָאַחֲרוֹן.

מֻפְתָּעִים כְּגֶשֶׁם

בּוֹאִי וְאֶתֵּן לָךְ עֵינַיִם שֶׁיִּתָּלוּ בָּךְ כְּמוֹ קִשּׁוּטִים בְּעֵץ
לַהֲפֹךְ אוֹתָךְ לְחַג,
וּמִלִּים שֶׁיַּעֲשׂוּ בָּךְ דֻּגְמָאוֹת
כְּמוֹ שֶׁעוֹשָׂה הַשְּׂמִיכָה עַל לְחִי הַחוֹלֵם,
וְהַבְטָחוֹת לְהַטְלִיא אוֹתָךְ שׁוּב: חֹם עַל חֹם.

בּוֹאִי וְאֶתֵּן לָךְ אֶת הָאָדֹם שֶׁנָּחוּץ לְתַפּוּחַ
וְאֵיזוֹ הִזְדַּהֲרוּת,
מַשֶּׁהוּ מִתַּחַת הַזְּמַן
שֶׁיִּגַּשׁ יָשָׁר אֵלַיִךְ.

הַכֹּל יַעֲמֹד מֻפְלָא, עָמֹק תַּחְתֵּי עָמֹק.

אֲבָל גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ, כָּל הָעֵת מֵעָלַיִךְ
עֲנָנִים קַלִּים יָנוּעוּ מוּכָנִים לְהִתְרַחֵשׁ.
לְהִצְטַבֵּר וְרַק אָז לִפְגֹּעַ,
זֶה בְּזֶה, מֻפְתָּעִים כְּגֶשֶׁם.

מִי אָמַר לָךְ שֶׁאֹשֶר זֶה דָּבָר אַחֵר

זֶה הָרִהוּט שֶׁלִּי, לְרֶגַע:
גֶּשֶׁם, אוֹפַנַּיִם, וְצִפּוֹר.
שׁוּם דָּבָר סָמִיךְ
לֹא נִפְרָד מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט,
לֹא מִתְקָרֵב אֵלַי.

אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁל שִׂמְחָה
שֶׁיִּהְיֶה עָמֹק יוֹתֵר מִכָּל דִּבּוּר עַל עֶצֶב.
אוּלַי הָאוֹר יִהְיֶה עָמֹק מִכְּפִי שֶׁהַלַּיְלָה הֶעֱלָה בְּדִמְיוֹנוֹ.

לילה

אָדֹם-וְלָבָן מְקֻמָּט וּמֻשְׁלָךְ,
זָרְקוּ עַל יָרֹק מַטְבְּעוֹת זוֹהֲרִים,
וְלַחַלּוֹנוֹת שֶׁיָּדָם אֲפֵלָה
חִלְּקוּ צֹהַב עַז שֶׁל קְלָפִים בּוֹעֲרִים.

כִּכָּר וּשְׁדֵרוֹת לֹא נָבוֹכוּ לִרְאוֹת
גְּלִימוֹת בִּנְיָנִים בַּכָּחֹל הַכֵּהֶה.
כְּמוֹ פֶּצַע צָהֹב נֶחְפְּזוּ הָאוֹרוֹת
בִּשְׁלַל עֲדָיִים לְחַשֵּׁק רַגְלֵיהֶם.

חָתוּל מְנֻמַּר-הַפַּרְוָה – הֶהָמוֹן –
נִגְרַר בִּדְלָתוֹת, מִתְקַמֵּר אֶל מוֹצָא;
אִישׁ-אִישׁ הִשְׁתַּדֵּל לְהָנִיעַ עִמּוֹ
אֶת גּוּשׁ הָעֲנָק – אֶת הַצְּחוֹק הַמּוּצָק.

נִלְפָּת בְּכַפֵּי הַשְּׂמָלוֹת עַד יֵאוּשׁ
אַשְׁחִיל חִיּוּכִי לְעֶבְרָן. בִּצְחוֹק חַם
הָלְמוּ עַל הַפַּח חֲבוּרָה שֶׁל בְּנֵי-כּוּשׁ,
כַּנְפֵי-הַתֻּכִּי מַרְהִיבוֹת אֶת מִצְחָם.

הֶרוֹאִין 15
v הֹוֶה! עִלַּת הַכֹּל!
אַתָּה תְּסִיסַת הָעֲלוּמִים וּבַזְּקֵנִים מַכְאוֹב קוֹדֵחַ,
אַתָּה הַהֶרֶף הַקְּצַרְצַר שֶׁבְּדָמִי יִזְרֹם לָעַד.
אִמִּי לֹא בָּאָה לָעוֹלָם. אֶת שְׁמִי אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ.
לְךָ וּלְמַעַנְךָ אֶחְיֶה כֹּל רֶגַע בְּנִפְרָד.

הֹוֶה! עִלַּת הַכֹּל!
עֶשְׂרִים שָׁנִים וְעוֹד אַחַת אֶמְכֹּר בְּלִי חֲרָטָה.
מַה לִּי וְלָאֵימָה? מַה לִּי וּלְגַעְגּוּעַ?
אָמוּת בְּכָל שְׁנִיָּה, כָּל יוֹם הַרְחֵק אַגִּיעַ,
הַרְחֵק מִכָּל אֲשֶׁר יָדַע אֵי פַּעַם בֶּן תְּמוּתָה.

מַיִם מְתוּקִים

בֵּין חֲדַרֿֿאַמְבַּט שְׁכֵנָה דַּקָּה
לְבֵין חֲדַרֿֿאַמְבַּט שְׁכֵנָהּ הַדַּק –
רַק קִיר דַּק.         לְעִתִּים
כְּשֶׁמּוֹרִיד מֵימַי וְהִיא בְּמִקְרֶה מִיָּד אַחֲרַי אוֹ
כְּשֶׁמּוֹרִידָה מֵימֶיהָ וַאֲנִי בְּמִקְרֶה מִיָּד אַחֲרֶיהָ
וּשְׁאוֹן מַפָּל בְּמַפָּל נִמְזָג נִמְהָל לְלַחַשְׁשְׁשְׁמֵימִי –

נַפְשִׁי נַפְשִׁי אֵלֶיהָ חָשׁ מָתוֹק מֵימִי זָב אֱנוֹשִׁי
מֵבִין לִצְרָכַי לִצְרָכֶיהָ.


מתוך "שירים בחדר-האמבטיה"

שִׁיר

עַל פִּי חִיּוּךְ שֶׁנִּנְסָךְ
עַל פְּנֵי הָאִישׁ
שֶׁעָבַר בְּדַרְכִּי
סֻמַּן פַּס שְׂפָתַיִם שֶׁל סְמַיְלִי
חִיּוּכוֹ שֶׁל הֶחָתוּל שֶׁל עָלִיסָה בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת

אִישׁ מְחַפֵּשׂ אַהֲבָה מַה יַּעֲשֶׂה
יְסַמֵּן חִיּוּךְ לְהִתְחַפֵּשׂ בּוֹ?
יְחַפֵּשׂ דַּף לְהִתְכַּנֵּס בּוֹ?
עֲלֵה תְּאֵנָה?
יִשְׁתַּזֵּר פִּתְאוֹם בְּאֵיזֶה לִינְק
וְיָעוּף לְאַנְדֶרְגְרָאוּנְד אֲוִירִי
בִּקְפִיצַת אָמוֹק יִכָּנֵס לִמְצוּלוֹת אֲוִיר?

גַּם בַּחֲלוֹם חִפְּשׂוּ אֲנָשִׁים מָקוֹם בְּתוֹךְ אֵיזֶה מִטְוָח
כְּדֵי לִהְיוֹת בְּסִיטִיסְקֵן שֶׁל הַמְּצִיאוּת.

לֶאֱהֹב בְּשִׁנּוּי

בּוֹא וּנְעוֹרֵר אֶת הַקֻּשְׁיוֹת
אֵלּוּ שֶׁמִּתּוֹכָן מַפְלִיאָה לִצְמֹחַ הַשּׁוֹשַׁנָּה,
יָד עַל גַּב יָד
אֵלּוּ שֶׁמּוֹשְׁכוֹת נִשְׁמוֹת תִּינוֹקוֹת אֶל רַחְמִי
וּפָנִים שֶׁנִּסְתְּרוּ בְּפָנִים, מְעִזּוֹת לְהָצִיץ.

אֲנַחְנוּ הֵיכָל מָלֵא צְלָמִים
רִקּוּד חַי הָיָה לִכְתַב תְּנוּעָה חָקוּק
נוֹפִים חוֹלְפִים נֶחְתְּכוּ וְנִתְּנוּ בְּמִסְגֶּרֶת.
בַּלַּיְלָה, בְּבֵית הַדְּפוּס, בֵּין גִּבּוּב הַתַּבְנִיּוֹת
אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר.

אוּלַי כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, לֶאֱחֹז בְּשִׁנּוּי
אֶת מַבָּטְךָ, לְהָרִים בְּשִׁנּוּי
אֶת שִׁמְךָ שֶׁנָּפַל מִפִּי
כְּמַטְבֵּעַ שְׁחוּקָה.

אוּלַי כְּמוֹ לִפְנֵי שֶׁנֶּחְתַּם הַזְּמַן,
לְהִנָּצֵל מִלּוּחוֹת-שָׁנָה
הַלֹּא-מָדִיד יִשְׁכֹּן בֵּינֵינוּ לָבֶטַח
וְיַעֲנִיק לָנוּ בְּיָמִים לֹא-צְפוּיִים
מַתְּנוֹת נִשּׂוּאִין.

בשן / רוברט וייטהיל
השיר הפותח מתוך כליל הסונטות "הגלגול השביעי"

הַבֹּקֶר אוֹר, וְנַעֲשֵׂית עֲגוּמָה.
אֲנִי מִתְקָרֵב, וְאֵין שׁוּם תּוֹעֶלֶת
בְּמִלּוֹת תַּנְחוּמִים; מֵעֵין רַעֶלֶת
מַחֲרִיבָה אוֹתָךְ בְּמָרָה שְׁחוּמָה.

דֶּמוֹנִים רוֹקְמִים בְּתַּחְבּוּלוֹת עָרְמָה
אֶת פֻּלְחַן אִיּוּנֵךְ; אַתְּ מְפֻצֶּלֶת
לִשְׁתֵּי יֵשֻׁיּוֹת: אַחַת צוֹהֶלֶת
וְאַחַת קָצָה בְּחַיֶּיהָ, שׁוֹמֵמָה.

מִינֵי זִכְרוֹנוֹת מִתְגַּנְּבִים וְעוֹלְקִים
כְּמוֹ עַכָּבִישׁ אֶת טַרְפּוֹ בְּקוּרָיו,
פּוֹלְשִׁים וְחוֹדְרִים בַּמַּחְתֶּרֶת לִמְחוֹת

בָּעֲלָטָה אֶת הַדָּם; אוֹ מְחַכִּים
בְּחֶבְיוֹן וּמֻסְוִים בְּעֶמְדַּת מַאֲרָב
לִתְקֹף בְּיִחוּם בִּשְׂפָתַיִם פְּתוּחוֹת.

моя квартира – survival – דירתי

מהסדרה בשלוש שפות

הַמְקָרֵר. נֶחָמָה לֵילִית שֶׁל בְּדִידוּת
טוֹב לֶאֱכֹל מֵאֲשֶׁר לָמוּת
לְמַלֵּא אֶת הָרִיק גָּדוֹל כֶּחָלָל
וְלַעֲזָאזֵל עִם עֹדֶף מִשְׁקָל
אָה, אֹכֶל, תְּזוּנָה, מַאֲכָל וּמָזוֹן!
אֵין חַיִּים בִּלְעַדְכֶם אַךְ אִתְּכֶם אֲבַדּוֹן

הַדֶּרֶךְ לְלֵב אִשָּׁה עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ הַקֵּבָה
כַּמָּה שֶׁהַקֵּבָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה יוֹתֵר
תִּתְרַסְּנוּ, סַעֲרוֹת הָרוּחַ
תִּשְׁתֹּק, הַלֵּב הַלֹּא רָגוּעַ
הִנֵּה, קַח בִּיס וּשְׁתֹק

תִּקּוּן

יוֹשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן
טוֹבֶלֶת לֶחֶם אָחִיד בְּרֹטֶב עָשִׁיר

מוֹצֶצֶת עֲצָמוֹת בְּבַיִת
שֶׁלֹּא זְכוּרָה לִי מִמֶּנּוּ כָּל אֲרוּחָה

לְבַד מֵאַחַת, בָּהּ בִּשַּׁלְתִּי בָּשָׂר בְּיַיִן
וְהִגְזַמְתִּי בְּכַמּוּת הַיַּיִן

מִצְחָן שֶׁל אִמָּא וְתָמִי הֶאֱדִים
וְאִמָּא אָמְרָה, זֶה מִיָּד יוֹרֵד לִי לָרַגְלַיִם

בֹּקֶר אַמִּיץ רָכוּב

הַבֹּקֶר נִפְתָּח מַחֲוֶה קִדָּה
נוֹתֵן סְטִירָה תָּלוּי אֵיךְ
לוֹקְחִים אוֹתוֹ נוֹתְנִים לוֹ
מָה הוּא רוֹצֶה מִמֶּנִּי הַבֹּקֶר הַזֶּה
בּוֹקֵר אַמִּיץ רָכוּב עַל סוּס צָעִיר בְּקַו-
הָאֹפֶק מְכַנֵּס אֶת עֶדְרֵי הַצֹּאן שֶׁלִּי
אֶת כָּל רְחֵלוֹתַי הַתּוֹעוֹת פְּנִימָה
מָה הוּא רוֹצֶה הַגִּבּוֹר הַסֶּקְסִי הַזֶּה
לְבַד מִלִּשְׁרֹק לִי לְהִתְכַּנֵּס-
לְהִתְפַּזֵּר בָּאָחוּ-יִם הַשּׁוֹנִים
שֶׁמִּסָּבִיב
וְלִלְחֹךְ לִלְחֹךְ בְּתוֹדָה
כָּל יָרֹק

4.3.08

*

בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁמָּה הַלֶּחֶם
שָׁמָּה חַמָּנִיָּה כּוֹפֶפֶת
שָׁם הָאַהֲבָה.

בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁמָּה פְּסָגוֹת מֻשְׁלָגוֹת
שָׁמָּה עֲרוּגַת עַגְבָנִיּוֹת בּוֹשְׁלוֹת
שָׁם יֶלֶד יְרֵחִי
שֶׁלֹּא בָּא.

בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁמָּה סֻלָּם מֻצָּב
וְאֶבֶן אַחַת
וּנְשִׁיקָה.

בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁם מִטְפַּחְתֵּךְ הַכְּחֻלָּה
וְשִׁיר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת
(אֲהוּבָתִי דַּלְיָה)
שֶׁנָּדַם לִבָּהּ

יְרוּשָׁלַיִם

רְחוֹבוֹת הָעִיר מְלֻכְלָכִים
וְנִדְמֶה כִּי הֵקִיא עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה.
אֲנִי מְלַקֶּקֶת סִמְטוֹתֶיהָ,
כָּל אֶבֶן דְּאוּבָה תַּחַת לְשׁוֹנִי תַּעֲבֹר
עַד שֶׁתַּבְרִיק,
עַד שֶׁתִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכָּהּ שֶׁל הָעִיר הַזּוֹ.
כָּךְ אֶזְכֹּר אוֹתָהּ:
כְּזָקֵן אֲשֶׁר בְּמַעֲרֻמָּיו נִגְלִים קְמָטָיו
לְפָנַי, אוֹתָם חֲרִיצִים
שֶׁיָּדִי עוֹקֶבֶת אַחַר מַסְלוּלָם
בְּרֹךְ.

שָׁפוּי מִזֶּה / לילך לחמן

לֹא שָׁאַלְתִּי
מַה יָּכֹלְתָּ לַעֲשׂוֹת עִם זֶה

עִם הַקָּלִיעַ שֶׁשָּׁלַפְתִּי מִכִּיס
מַדֵּי ב' שֶׁלְּךָ סְפוּג גְּרִיז

לֹא יָכֹלְתִּי,
וְאֵין לִי חֻלְּצָה רוּסִית
עֲבוֹדַת יָד, לָתֵת
לְךָ, כְּמוֹ זוֹ שֶׁאָבִיךָ
לָבַשׁ
וְאִמּוֹ יוֹנָה
שָׁמַעְתִּי אוֹמֶרֶת שֶׁבִּזְמַנָּהּ שֶׁלָּהּ
חֻלְּצָה רְקוּמָה תְּכֵלֶת נֶחְשְׁבָה
סִימָן לְאַהֲבָה.

אֵין דָּבָר שָׁפוּי מִזֶּה.
כִּי נַעַר
שֶׁעוֹר יָדוֹ מְחֻסְפָּס
וּבִשְׁנָתוֹ יִשְׁאַל אֶת אִמּוֹ
מַה יּוּכַל בֶּן-אָדָם לַעֲשׂוֹת בְּזֶה
אֵין לִי מַה לּוֹמַר לוֹ
אֶלָּא אַהֲבָתִי. אֶלָּא אַהֲבַתְךָ.
אֶלָּא חַיֶּיךָ.

חֹק יְסוֹד הָעוֹלָם / אביאל לינדר
       "בראש המדינה עומד נשיא"
       סעיף 1 לחוק-יסוד: נשיא המדינה

הַמְּדִינָה הִיא הַבִּרְיוֹן הֲכִי חָזָק בַּשְּׁכוּנָה
וְזֶה יְסוֹדִי
וּמִן הַסְּתָם גַּם חֻקִּי
אַךְ כְּשֶׁחֹק יְסוֹד קָם וּמַכְרִיז:
"בְּרֹאשׁ הַמְּדִינָה עוֹמֵד נָשִׂיא"
אֲנִי שׁוֹאֵל -
וּמַה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַנָּשִׂיא?
מַה אִם לֹא נְקֻדַּת לַכָּה אֲדֻמָּה
עַל צִפֹּרֶן כַּף רֶגֶל שְׁחוּמָה
שֶׁל נַעֲרַת אַשְׁפַּתּוֹת שֶׁרֹאשָׁהּ וּשְׂעָרָהּ חַמְצָן?

גְּבוּלוֹת 67?!
בִּשְׁבִילָהּ הוּא הָיָה נָסוֹג גַּם לִגְבוּלוֹת 69...

בְּרֹאשׁ הָעוֹלָם עוֹמֶדֶת הָאִשָּׁה
זֶהוּ חֹק הַיְסוֹד
זֶה מַה שֶּׁעוֹמֵד

למען השם

משֶׁה רַבֵּנוּ, אֵינְךָ רַבֵּנוּ. אֵינְךָ רַבֵּנוּ. אֵינְךָ רַבִּי.
אַבְרָהָם אָבִינוּ, אֵינְךָ אָבִינוּ. אֵינְךָ אָבִינוּ, אֵינְךָ אָבִי.
שָׂרָה אִמֵּנוּ, שָׂרָה אִמֵּנוּ, שָׂרָה אִמֵּנוּ, אֵינֵךְ אִמִּי.
אָבִי לֹא הִכְנִיס אוֹרְחִים, לֹא סָפַר כּוֹכָבִים, לֹא דִּבֵּר עִם אֱלֹהִים.
אִמָּא שֶׁלִּי לֹא צָחֲקָה.
אַחְיוֹתַי נֶחְבְּאוּ בַּחֲדָרִים
כְּשֶׁשַּׁבְתִּי הַבַּיְתָה בְּלַיְלָה מְאֻחָר
נְחָשִׁים עִוְּרִים הִתְנַשְּׁקוּ, מִתְפַּתְּלִים עַל הַכְּתָלִים הָאֲדֻמִּים
מֵרִצְפַּת הַבַּיִת הַמְּמֹרֶקֶת צָמְחוּ פִּרְחֵי לֹעַ
הַתִּקְרָה הַשְּׁחֹרָה הָיְתָה הָאוֹר
בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה
שֶׁלְּאָרְכָּהּ הָלַכְנוּ, כְּפוּפִים בְּמִצְעָד הַחַיִּים הַיּוֹמִי:
מִן הַמִּטָּה אֶל הַשֻּׁלְחָן, מִן הַשֻּׁלְחָן אֶל הַחַלּוֹן, מִן הַחַלּוֹן אֶל הַקְּרוֹבִים הָרְחוֹקִים.
הַנַּעֲלַיִם טָבְעוּ בַּבֹּץ, וְאָנוּ הָלַכְנוּ בֵּין הַבְּתָרִים, אוֹחֲזִים בְּחָזְקָה בַּכָּרִית, בַּמַּפִּית, בַּיָּדִית.
רוּחוֹת רְפָאִים הִתְגּוֹדְדוּ בָּאֲרוֹנוֹת,
וּבְכָל זֹאת הָרַגְלַיִם הִצְמִיחוּ אֶצְבָּעוֹת
וַאֲנַחְנוּ לָמַדְנוּ: תַּנַ"ךְ. עִבְרִית. לָשׁוֹן.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אַבְרָהָם אָבִינוּ, שָׂרָה אִמֵּנוּ, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא
הוּא לֹא הָיָה עֵירֹם
הוּא לֹא הָיָה דָּוִד
הוּא לֹא הָיָה גּוֹאֵל
הוּא לֹא הָיָה מְנַחֵם.
מָה לִּי וְלָכֶם וּלְמִלְחֲמוֹתֵיכֶם
מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לִי דַּי גּוּף רִאשׁוֹן רַבִּים בִּשְׁבִילְכֶם,
מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לִי שֵׁם, לְהָגֵן עָלַי מִפְּנֵיכֶם.

מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לִי דַּי אַלְלַי לְהִמָּלֵט מִזַּעַמְכֶם

*

כְּשֶׁפֶּרַח הָעֲצַבִּים נִפְתָּח
לֹא נוֹתָר דָּבָר לְאָמְרוֹֹ

לְמָשָׁל

הָיִיתִי כּוֹבֶשֶׁת אֶת פָּנַי בֵּין שָׁדָיו שֶׁל
לוֹחֵם הַסּוֹמוֹ. הָיִיתִי נֶחְבֵּאת
בֵּין עֲמָקָיו וְהַרְרָיו.
וְהוּא הָיָה אוֹסֵף אוֹתִי בְּלֹא אַהֲבָה וּלְפִיכָךְ
בְּלֹא הַכְאָבָה. לֹא בַּהֲבָנָה וְלֹא בְּהִפּוּכָהּ
שֶׁל הֲבָנָה.
       וְלֹא הָיָה שׁוֹתֶה מִלִּים מִפִּי
         מַכְפִּיל אֶת נְשִׁימוֹתַי
            רוֹאֶה בִּי פָּנִים כָּאֵלֶּה אוֹ אֲחֵרוֹת –
הָיָה בְּקשִׁי חָשׁ שֶׁבָּאתִי בִּבְשָׂרוֹ.

נְאוּם הָאָב לִמְחַזְּרֵי בִּתּוֹ

אַתֶּם, שֶׁעוֹד מְעַט תִּגְּעוּ בְּיָדָהּ
וְתִקְּחוּ אוֹתָהּ לְאָן שֶׁתִּקְּחוּ,
אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת שִׁעוּרֵי הַפְּסַנְתֵּר
שֶׁיָּדְעוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ בְּגִיל תֵּשַׁע,
אֶת כַּדּוּרֵי הַסַּל שֶׁנִּלְפְּתוּ בַּדֶּרֶךְ
אֶל הָרֶשֶׁת שֶׁסִּנְּנָה חֲלוֹמוֹת
וְאֶת הַתַּחְבּוֹשׁוֹת עַל הַפֶּצַע הַמְּדֻמֶּה
שֶׁבִּקְצֵה הַבֹּהֶן.
צַיְּרוּ בְּדִמְיוֹנְכֶם אֶת יָדָהּ כִּמְשֻׁלַּשׁ זָהָב
שֶׁצַּלְעוֹתָיו:כָּרִים עַבְּדוּל גַ'בַּאר, מוֹצַרְט
וֶאֱלֹהִים,
וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת אֶצְבָּעָהּ מוֹרָה עַל הַיָּרֵחַ,
אַתֶּם תִּסְתַּכְּלוּ עַל הָאֶצְבַּע.

קִיר גֶּבֶס

כְּשֶׁהַבְּכִי גָּבַר הִדְבַּקְתִּי לוּחוֹת קַל-קַר עָבִים עַל הַקִּיר.
אַךְ דֵּי מַהֵר לֹא נוֹתְרָה לִי בְּרֵרָה, הִזְמַנְתִּי
קַבְּלָן, שֶׁיּוֹסִיף שִׁכְבַת גֶּבֶס
עִם כָֹּל הַהוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת, וְהַלִּכְלוּךְ וְהַבָּלָגָן וְהָרַעַשׁ.
אֲפִלּוּ נֶאֱלַצְתִּי לְהַגִּיף אֶת זְגוּגִיּוֹת הַחַלּוֹן הַכָּפוּל, גַּם בַּקַּיִץ,
הַרְבֵּה אִי שֶׁקֶט, לֹא הָיָה לִי מָנוֹחַ. וְזֶה רַק הִתְחַזֵּק.
בַּסּוֹף אָטַמְתִּי לְגַמְרֵי עִם בְּלוֹקִים וּמֶלֶט,
קָשֶׁה כְּבָר הָיָה לֹא לִשְׁמֹעַ. וְאָז הָיְתָה הַסִּירֶנָה וְהָאַמְבּוּלַנְס
חָנָה מַמָּשׁ בַּכְּנִיסָה
וְאַחַר כָּךְ הִבְהוּב נַיָּדוֹת וְשׁוֹטֵר שֶׁעָבַר מִדִּירָה לְדִירָה:
טוֹב, אָמַר, אֵלֶיךָ אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא בִּטְעָנוֹת, עִם קִיר גֶּבֶס
כָּזֶה, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֵין אֶצְלְךָ בִּכְלָל חַלּוֹנוֹת, בֶּטַח לֹא יָכֹלְתָּ לִשְׁמֹעַ
אֶת הַזְּוָעָה מֵעֵבֶר לַקִּיר. תַּאֲמִין לִי, אֲנִי כְּבָר הַרְבֵּה שָׁנִים בַּמִּקְצוֹעַ.
אֲבָל עַכְשָׁו יִהְיֶה פֹּה שֶׁקֶט,
רַק עוֹד מָחָר הַלְוָיָה.

עִיר הוֹמָה וְרֵיקָה

עוֹדִי שׁוֹכֶבֶת לְיָדְךָ יָצְאָה
מִתּוֹכִי הַיּוֹנָה נִפְרְדָה מֵהַגּוּף
לָשׁוּב לַאֲרֻבָּתָהּ

הָיִיתִי אִשָּׁה וְהָיִיתִי עִיר וּמִסְתּוֹר לַיּוֹנָה
וְהִנֵּה קַמְתִּי מֵאֶצְלְךָ
הוֹמָה וְרֵיקָה

הֶמְיָה וְצִפְצוּף וַהֲגִיָּה
כְּמִתּוֹךְ בּוֹר וְשִׂיחַ וּמְעָרָה

עוֹדִי שׁוֹכֶבֶת אֶצְלְךָ
דְּבוּקָה לְצַלְעוֹתֶיךָ
מַשֶּׁהוּ בִּי נִפְרַד
וְלֹא יָדַעְתָּ

(בִּתְשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת בֵּינֵינוּ):

עוֹד מְעַט בַּת חֲמִשִּׁים וְאַחַת, יְחֵפָה עַל מֹתֶן הָהָר, מִתְבּוֹנֶנֶת בְּמִכְווֹת
הַמִּלְחָמָה הַקּוֹדֶמֶת, עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם. יַּעַר בִּירִיָּה הֶחָרוּךְ מַרְהִיב
יוֹתֵר כֹּל קַיִץ. וְאַתָּה בְּתֵל אָבִיב, מַפְלִיג מִכּוֹס הַקָּקָאוֹ אֶל חַדְרֵי הַנִּתּוּחַ

קָרוֹב מִכָּל קָרוֹב, אַךְ גַּם רָחוֹק מִמֶּנּוּ. עֲקֵבוֹת נִמְחִים זֶה בְּצַד זֶה. גּוּף נִגָּף
בְּגוּף. הַאִם אַתָּה רוֹאֶה מָה שֶּׁאֲנִי רוֹאָה? וְאִם נָעִיר וְאֵיךְ נְעוֹרֵר אֶת הַתַּאֲוָה
עַד שֶׁתֶּחְפַּץ? תְּשׁוּקָה וּמֶרְחָק מִתְגּוֹשְׁשִׁים בְּקִרְבִּי כִּשְׁנֵי אַחִים עַל הַמַּרְבָד.

בֵּין אִישׁוֹנֵינוּ מִתְרוֹצֵץ יוֹנֵק דְּבַשׁ מְבֹהָל. כֹּה זָּר הַמָּקוֹם הַזֶּה, בֵּיתֵנוּ.
אוּלַי אַהֲבָה, כְּמוֹ פְּרִיחַת הַדֻּבְדְּבָן, הַשָּׂפָה אוֹ הָרֶגַע הַזֶּה, זוֹהֶרֶת
בִּמְלֹא נִיחוֹחָהּ בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ הִיא נוֹטָה לָמוּת. כּוֹאֵב? כּוֹאֵב. מִי אַתָּה?

מִי אֲנִי? הַאִם אִתְּךָ אֲנִי מְדַבֶּרֶת? וְאִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם יֵחַם לָהֶם? הָאַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת
אֶת הַתְּשׁוּקָה. בּוֹא, נִשְׁכַּח, נִתְכַּרְבֵּל עוֹד רֶגַע בַּחֲשֵׁכָה, כָּל כָּךְ מְתוּקָה כָּאן
כְּמִישַׁת הַסְּדִינִים וְהַיַּסְמִין, צְחוֹרָה וּצְחִיחָה כִּקְשִׁישָׁה, מְכֻכֶּבֶת כְּדַרְדָּרִים.

בּוֹא יַקִּירִי, עֵת לַחֲבוֹק. נִשְׁכַּב גַּב אֶל גַּב, נַחְלֹם כֵּיצַד דָּבַקְנוּ פַּעַם זוֹ בְּזֶה,
אַכְזָרִיִּים, שׁוֹקְקִים, רְעֵבִים וְחַסְרֵי בַּיִת. הַיּוֹם, עֵרִים וְלֵאִים, הֵיטֵב הֵיטֵב
נְכַסֶּה בִּשְׂמִיכָה בֵּינֵינוּ אֶת גּוּף חִשְׁקֵנוּ הַגּוֹוֵעַ. מַדּוּעַ זֶה נִדְמֶה מוּזָר כָּל כָּךְ?

זֶה דֶּרֶךְ כָּל בָּשָׂר: כָּל חַי סוֹפוֹ לָמוּת. עֵת סְפֹד וְעֵת רְקֹד. וּמַה בְּכָךְ?
לֵיל מְנוּחָה, אֲהוּבִי, נְנַשֵּׁק זוֹ לְזֶה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, רַק רֶגַע לִפְנֵי תַּרְדֵּמָה נִשְׁתֹּק
בְּשִׁבְחָם שֶׁל תְּשׁוּקָה וּמֶרְחָק, מְרַתְּקִים כְּמִלְחָמָה בַּשַּׁעַר, כְּשִׁכְחָה.

(מתוך מחזור בשם זה)

קְרַב מַגָּע

בֵּין אֹפֶק יָמִין לְאֹפֶק כָּחֹל, בְּתוֹךְ צִנּוֹר מַתֶּכֶת
מְעוֹפֵף, נוֹגַעַת גְרֵטָה – יָדֶיהָ מַזִּיעוֹת – בְּחַד פַּעֲמִיּוּתוֹ
שֶׁל סֵפֶל מִיץ עַגְבָנִיּוֹת. סָמִיךְ גּוֹעֵשׁ גּוֹלֵשׁ

עוֹלֶה עַל גְּדוֹתֶיהָ, הַרְחֵק מִתַּחְתֶּיהָ, לְרַגְלֵי הֶהָרִים,
גַּלִּים נִשְׁבָּרִים. מֵעַל יָוָן הִיא פּוֹתַחַת חַלּוֹן וְשׁוֹבֶרֶת
אֶת מְהִירוּת הַכֹּל. בִּתְנוּעָה רְחָבָה עַל בָּתִּים לְבָנִים

זזוֹרַעַת אֶרֶס אָדֹם. טִפּוֹת מְנַקְּדוֹת פִּטְרִיּוֹת עֲנָנִים,
מִתְנַפְּצוֹת בְּשָׂפָה שֶׁאֵינָהּ מְבִינָה אֶל קִירוֹת חִוְרִים כְּסִיד,
בֵּין אֹפֶק יָמִין לְאֹפֶק אָדֹם – כָּל כֹּחוֹתֶיהָ שָׁבִים בְּשָׁלוֹם.

פִּיּוּט נְשִׂיאִים
            גנזי פנימה כי אני
            האני ממעשי
            מה לי בכוחי ומה
            לי ולתוכי

שִׁיר נָחוּץ בְּדוֹר בּוֹ עֲשׂוֹת שִׁירִים אֵין קֵץ
שִׁיר יוֹרֵד לְגַנּוֹ מִזְמוֹר בְּעִתּוֹ שִׁיר הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
כְּבוֹד שִׁיר וּגְנִיזָה שִׁיר עָרוּךְ לֶאֱכֹל כָּל דָּבָר עַל מְקוֹמוֹ
שִׁיר הוֹרָדָה מִקְּדֻשָּׁה נָחוּץ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
שִׁיר מְיֻחָד לִתְפִלָּה שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ צְרָכִים קְטַנִּים
שֶׁאֵין לוֹ כָּל שַׁיָּכוּת הוּא בְּכָל יוֹם וְאֵין עָלָיו דִּינִים
קוֹרְאִים לוֹ שִׁיר פָּשׁוּט שִׁיר הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
לְצֹרֶךְ זִכּוּי הָרַבִּים שִׁיר מֵקִיץ הֲלָכָה שִׁיר גְּנִיזָה
וְתַשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה שִׁיר יָמִים וְלֵילוֹת שֶׁיָּצָא מִתַּחַת יָדִי
דָּבָר מְתֻקָּן לְזִכּוּי הָרַבִּים שִׁיר מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
יָקָר מִפְּנִינִים שֶׁגּוֹנ