אודות
אימן אגבאריה, משורר ומחזאי, חי ויוצר באום אלפחם. דר' אגבריה עובד כמרצה לחינוך במכללת בית ברל ובאוניברסיטת חיפה. שיריו הופיעו באנתלוגיות וג'ורנאלים ספרותיים בארץ ובעולם בערבית , עברית, גרמנית, ואנגלית.
מַחְבּוֹאִים
מַחְבִּיאִים אֶת שִׁירֵיהֶם בַּכִּיסִים.
קָרוֹב לְרִקּוּד שֶׁלֹּא שׁוֹכְחִים.
זִכְרוֹן דָּגִים.
זֶה מַה שֶּׁחָסַכְתִּי
אוּלַי גַּם מִלִּים לְיָמִים יוֹתֵר לְבָנִים.
מַחְבִּיאִים גַּם בְּכוֹבָעִים.
שֶׁלֹּא יְקַשְּׁרוּ בֵּין סְתָם שְׁקָרִים וְגַלִּים.
סְחַרְחֹרֶת מְתוּקָה עַל מַקֵּל לֻלְיָנִיִם.
זֶה מַה שֶּׁנִּשְׁאָר מִכָּל עֲבוֹדַת הַנְּמָלִים.
לִשְׁמֹר עַל הַשִּׁיר מִחוּץ לָעֲנָנִים.
מַחְבִּיאִים גַּם לְיַד הַלֵּב.
רָחוֹק מֵאֱלֹהִים
שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁהוּא שׁוֹדֵד יָם.
אוֹ יַגְדִּיל לַעֲשׂוֹת.
אַהֲבָה וּמִפְרָשִׂים.
סַכִּין מִטְבָּח.
הִיא הַהֶבְדֵּל שֶׁמָּצָאתִי בֵּין שִׁיר מֶחֱוָה לְשֻׁלְחַן הָאֹכֶל.
וְקִינָה לַחוֹל בְּגִיל הָאַרְבָּעִים.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם אַחֲרִית כָּל מְשׁוֹרְרִים.
וְיֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שֶׁהֵם רֵאשִׁית כָּל אֲנָשִׁים.
וַאֲנִי לֹא מֵאֵלֶּה
וְלֹא מֵאֵלֶּה.
אֲנִי מַחְבִּיא שִׁירִים בַּגַּרְבַּיִם
קָרוֹב לַקַּרְקָעִית
קָרוֹב לַסֻּכָּר שֶׁשָּׁדְדוּ הַנְּמָלִים.
אודות
יוחאי אופנהיימר- יליד 1958 מתגורר עם אשתו וארבעת ילדיו בירושלים ומלמד ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. פרסם 5 ספרי שירה (האחרון בהם: ממשלת הלילה, 2005, ריתמוס) ושלושה ספרי מחקר
שֶׁלֶג
כְּמוֹ בַּחֲלוֹם גָּדוּעַ הָעֵצִים נוֹטִים עַל צִדָּם –
עָשָׁן רָחוֹק, חַלָּשׁ, לֹא בְּקֶצֶב
שֶׁל אֲנָשִׁים מִתְעוֹרְרִים.
מִי שֶׁרָעֵב, מִי שֶׁחַיָּב לְפַנּוֹת יוֹלֶדֶת, מִי
שֶׁהַשֶּׁקֶט הוּא סִבְלוֹ
יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ
אֲבָל אַתָּה אַל תִּתְרַצֶּה
גַּם אִם מַלְאָךְ לְךָ אִישִׁית קוֹרֵא
וְחִיּוּכוֹ מַרְעִיד אֶת זִקְנָתְךָ וּמְפַתֶּה
עֵינֶיךָ לַעֲצֹם וְאֶצְבָּעוֹת לֹא לְהָנִיעַ
בְּתוֹךְ הַלֹּבֶן הַמָּתוֹק אֲשֶׁר מַכְנִיעַ - -
שְמַע, דַּפְדֵּף בְּסִפְרְךָ עַל הַכֻּרְסָה
אוֹ סְתָם תִּשְׁכַּב כְּמוֹ תִּינוֹק
שֶׁעֶצֶב מִתּוֹכוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה, מַפְרִיעַ
אודות
אסתר אטינגר- ילידת ירושלים. בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות עברית והיסטוריה של עם-ישראל וכן בית הספר לספרנות. עבדה במשרד החינוך והתרבות ובבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי וכן בספריה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. ערכה תכנית ביקורת ספרים בקול ישראל. נשואה ואם לארבעה ילדים. זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים מטעם קרן ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול ז"ל לשנת תשנ"ב ולשנת תשס"ב ובתשס"ה זכתה בפרס יהודה עמיחי לשירה.
תְּפִלָּה לָעֲנִיָּה
תְּפִלָּה לָעֲנִיָּה כִּי תַּעֲטֹף
פְּרוּסוֹת לֶחֶם אָחִיד וְיָרָק
בְּשַׂקִּית פְּלַסְטִיק דַּקָּה,
כְּרִיכֵי מְלָפְפוֹן לִילָדֶיהָ
לִשְׁעַת הַהַפְסָקָה.
הַשֵּׁם שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי
שָׁרוֹת הַנְּעָרוֹת בְּקוֹל בִּכְיוֹת
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי.
וְהִיא, תְּפִלָּתָהּ עַל דַּל
חוֹרֶכֶת שְׂפָתֶיהָ בְּיוֹמְיוֹם צַר
בֹּקֶר בְּחֵיקָהּ יָלִין בֶּכִי וּבָעֶרֶב עֲיֵפָה
תַּחְלֹם עַל פֵּרוֹת אֲדֻמִּים וּזְהֻבִּים
עַל פָּנִים מְאִירִים, עַל צִפּוֹר הָאֵשׁ
אודות
יאיר אלדן- מתגורר בירושלים, בוגר כיתת השירה של הליקון, פרסם שירים בכתבי עת. כותב ומפרסם בתחומי יהדות, משפט ודמוקרטיה, חוקר צעיר במכון הרטמן.
קוּקִיָּה
הַצַּעַר שֶׁלִּי קוֹרֵא מִדֵּי שָׁעָה כְּמוֹ קוּקִיָּה וּמַקּוֹרָהּ
נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ בְּפָנַי הַנֶּהֱדָפִים כְּשֶׁאַתְּ שׁוּב לֹא מַצְלִיחָה לוֹמַר
אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ. לְחָיַי מִתְעַוְּתוֹת, אֵיבָרַי הַפְּנִימִיִּים מוֹסִיפִים
לְהַזְרִים דָּם וּמַשֶּׁהוּ מִשְׁתַּבֵּשׁ בַּכַּדּוּרִיּוֹת, הֵן רָצוֹת, גּוֹמְרוֹת לִי אֶת הַנְּשִׁימָה.
לְאַט, בִּמְחוּגָה, אַתְּ מְשַׂרְטֶטֶת אֶת עִגּוּל הַקֶּרַח שֶׁלִּי, אֲנִי נִשְׁאָר לְבַד
עִם מִשְׁפָּטִים כְּמוֹ
אֲנִי מַעֲרִיכָה
אֲנִי מְכַבֶּדֶת
וְעַל הַקַּרְחוֹן שְׁפוֹפֶרֶת הַטֶּלֶפוֹן הַיָּשָׁן רוֹעֶדֶת כְּמוֹ
זְנַב לְטָאָה חָתוּךְ, הַמִּלִּים בְּתוֹכָהּ גּוֹסְסוֹת
מְמִסּוֹת אֶת הַקַּרְחוֹן טִפָּה אַחַר טִפָּה.
אֵין לִי אֹכֶל, אֵין לִי שְׂמִיכָה לְהִתְכַּסּוֹת בָּהּ וַאֲנִי
מְיַחֵל שֶׁמִּישֶׁהִי תָּבוֹא עָלַי, אֲפִלּוּ בִּמְחִיר שֶׁל אֹנֶס,
כְּפִיתַת יָדַיִם, עֲקִירַת צִפָּרְנַיִם, רַק שֶׁתָּבוֹא
אֲנִי מְמַלְמֵל עַל קַרְחוֹן, עִם שְׁפוֹפֶרֶת שׁוֹתֶקֶת
וְקוּקִיָּה.
אודות
אלי אליהו נולד בתל אביב וגדל ברמת גן. את לימודי התיכון עשה בתיכון "בליך". שירת בחיל השריון. בוגר אוניברסיטת תל-אביב בפילוסופיה יהודית ובספרות עברית. למד שנתיים עריכה ותרגום במסגרת תוכנית מלגה של מכללת עלמא. המשוררת אגי משעול שלימדה במכללה זו, שלחה משיריו לכתב העת "שבו" ומאז החל לפרסם בכתבי-עת ספרותיים שונים: "מטעם", "קשת החדשה", "הליקון", "הכיוון מזרח", "משיב הרוח", "כרמל" ו"מאזניים". ב-2004 השתתף בסדנא של בית הספר לשירה של הליקון. ספר ביכוריו "אני ולא מלאך" יצא בהליקון 2008.
שְׁקִיפוּת עָרְפִּית
וְהָיִיתִי מְאֻשָּׁר וּמְפֻחָד, שֶׁגַּם בַּמְּקוֹרוֹת נֶאֱמַר:
"אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד". וַהֲלֹא
רָאִינוּ אֶת הַנּוֹלָד, שָׁעָה שֶׁשָּׁבוּ
גַּלֵּי הַקּוֹל מֵרַחֲמֵךְ וְהָפְכוּ לְאוֹר, וְרָאִינוּ
אֶת פְּעִימָתוֹ הָעֲדִינָה שֶׁל הַלֵּב. וַאֲפִלּוּ רֶגֶל
יָכֹלְנוּ לִרְאוֹת, קְטַנָּה כְּשֶׁל צִפּוֹר, שֶׁרָטְטָה לְרֶגַע
וְנֶעֶלְמָה בַּצֵּל. וְזוֹ הֲרֵי נְבוּאָה
בְּהִתְגַּלְּמוּתָהּ, זוֹ אִשָּׁה
וּבְתוֹכָהּ, בְּדוּמִיָּה כִּמְעַט גְּמוּרָה,
נִרְקָמִים חַיִּים. וְהָיִיתִי מְאֻשָּׁר וְהָיִיתִי
מְפֻחָד, מֵהָרַךְ, מֵהַנִּסְתָּר,
מֵהַנּוֹלָד.
אודות
ישראל אלירז- יליד ירושלים (23 במארס 1936), דור חמישי בארץ. למד בבית הספר אליאנס ובבית הספר מעלה בירושלים. בוגר האוניברסיטה העברית בספרות עברית ופילוסופיה ומוסמך אוניברסיטת תל-אביב בספרות משווה. בשנים 1995־1996 למד באוניברסיטת סורבון בפאריס כאשר זכה במלגה מהממשלה הצרפתית. שימש שנים רבות כמורה לספרות בבית ספר תיכון וכן במכון כרם להכשרת מורים. ב-1980 הוזמן כפרופסור אורח לדרמה ל- Virginia Commonwealth University. החל את דרכו בספרותית בתחילת שנות השישים עם פרסום רומאנים, קובץ סיפורים ומחזות. בשנות השבעים החל לשתף פעולה עם המלחין יוסף טל וישראל אלירז כתב ליברטות לאופרות שהועלו בארץ ובאירופה. רק בשנות השמונים החל לפרסם שירה עם פרסום ספרו "דרך בית לחם" (אותו חתם בשם הבדוי ג'ורג' מתיא איברהים). מאז פרסם יותר מתריסר ספרי שירה. ישראל אלירז כותב גם מחזות (שהועלו על בימות שונות בארץ), מאמרי ביקורת ספרותית וכן תסכיתי רדיו ותרגומים (בעיקר מצרפתית)
הַדְּבָרִים הַחוֹלְפִים בָּעוֹלָם
הַדְּבָרִים הַחוֹלְפִים בָּעוֹלָם הַאִם הֵם הָעוֹלָם?
עַל נְבוֹ אֲגֻדָּלִי חִפּוּשִׁית. אֲנִי מַחֲלִיף
אִתָּם מִלִּים ("חָשַׁבְנוּ שֶׁהָלַכְתְּ לְאִבּוּד")
עַל אֵיזֶה עִנְיָן שֶׁמַּעֲסִיק אוֹתִי.
לְסַפֵּר, אֵיךְ מָצָאתִי אֶת הָעוֹלָם
וְשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה שֶׁיִּרְצוּ בּוֹ.
הַאִם לָשֶׁבֶת כָּךְ זֶה לְאַבֵּד
אוֹ לְהַרְוִיחַ זְמַן?
עָלֵינוּ לִמְתֹּחַ אֶת הַבֹּקֶר, אֲהוּבָה,
הוּא יַסְפִּיק אַךְ בְּדֹחַק לַיּוֹם כֻּלּוֹ.
אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ עֲצָמִים מִתְעוֹרְרִים אֶל
תּוֹךְ וַדָּאוּת נוֹכְחוּתָם הַחוֹלֶפֶת.
עַכְשָׁו אֶתְעַסֵּק עִם זֶה וְעִם זֶה, אֶפְתַּח
פֶּה, אָרִיץ אֶת הַיְדִיעָה
אַחַרְכָּךְ אָשִׂים אֶת רֹאשִׁי בִּדְלִי הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים.
מתוך "בשבח הדברים החולפים"
אודות
דבורה אמיר- ילידת ירושלים. למדה ספרות עברית, פילוסופיה יהודית וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1974-1976 למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת אילונוי בארצות-הברית. כיום מנהלת פרויקט לעידוד קריאה במרכז לטכנולוגיה חינוכית( מט"ח). פרסמה שירים בכתבי-עת שונים: סימן קריאה, חדרים, שבו, מקרוב, כרמל ועלי שיח. ספרה 'בעירה איטית' זיכה אותה בפרס קוגל לשירה. ספרה "שירים דוקומנטריים" זיכה אותה בפרס היצירה הספרותית על-שם לוי אשכול לשנת תשס"ו.
יוֹם הַשָּׁנָה
בְּכָל שָׁנָה, בְּסוֹף הַקַּיִץ פֵּרוֹת הָאִזְדָּרֶכֶת צְהֻבִּים,
הֶחָצֵר יְבֵשָׁה מְלֵאָה קוֹצִים וְזֶבֶל.
מִשְׁפַּחַת אָשׁוּר מִתְכַּנֶּסֶת עַל יַד תֵּבוֹת הַדֹּאַר.
תָּמִיד מַגִּיעִים חֲבֵרִים, רוֹכְבִים וּוָתִיקִים.
דּוֹדָה אֶסְתֵּר מֵרִאשׁוֹן נִשְׁעֶנֶת עַל מַקֵּל,
חַיִּים, לֵאָה וְיַעֲקֹב – בְּנֵי דּוֹדִים מֵאַשְׁדּוֹד
וְכַמָּה נָשִׁים, שְׁכֵנוֹת בְּכִסּוּי רֹאשׁ.
חַנָּה עִם תִּינוֹק חָדָשׁ "מַהזֶהִשְׁמִינָה",
וְנִסִּים עִם הַמִּינִיבּוּס שֶׁל 'תַּלְמוּד תּוֹרָה הֶסֵּעִים בע"מ'.
יֵשׁ לוֹ עַיִן לְכַמֻּיּוֹת הוּא אוֹמֵר:
"בַּשָּׁנָה הַבָּאָה כְּבָר יַסְפִּיק מוֹנִית לְכֻלָּם.
טוֹב שֶׁהַהוֹרִים כְּבָר מְנוּחָתָם עֵדֶן, לֹא סוֹבְלִים יוֹתֵר".
לִפְנֵי הַמִּינִיבּוּס כְּמוֹ לִוּוּי לְשַׁיֶּרֶת הַנָּשִׂיא
אַרְבָּעָה אוֹפַנּוֹעָנִים, חֲבֵרִים שֶׁעֲדַיִן רוֹכְבִים,
מְלַוִּים שׁוּב אֶת הַמִּשְׁפָּחָה אֶל "בֵּית הַחַיִּים".
"לֹא, לֹא שׁוֹכְחִים רַק מִתְעַיְּפִים",
אוֹמֵר נִסִּים עַל הַקֶּבֶר.
"מָכַרְנוּ תָּ'אוֹפַנּוֹעַ תָּרַמְנוּ לְ'יַד שָׂרָה'
כָּל הַנִּזְקָקִים אָמְרוּ תּוֹדָה
וְשָׂמוּ אֶת הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָן".
אודות
רועי צ'יקי ארד- עורך מעין, משורר, מאהב ואיש חופשי
הַצְהָרָה
כָּל הַשְּׁבִיתוֹת טוֹבוֹת
כָּל הַזִּיּוּנִים טוֹבִים
אודות
עינה ארדל, ילידת 1973, תושבת ירושלים. ספרה הראשון "סנדלי הדם שלי" (כתר, 2002) זכה בפרס הנשיא לספרות. ספרה השני "שירי אהבה לימים רעים" עתיד לראות אור בהוצאת "עם עובד".
*
הָרֹךְ בְּתוֹךְ לִבִּי כְּרִקָּבוֹן
אֲשֶׁר שָׁלַח יָדַיִם אֶל לִבְּךָ:
עֲשֵׂה אוֹתִי גְּסִיסָה וְנִשּׂוּאִין בַּהֲפִיכָה
עֲשֵׂה אוֹתִי עֶרְגַּת הַמָּוֶת בַּמִּשְׁגָּל,
צַוָּאר נֶחְנָק בִּשְׁתֵּי יָדַיִם מוּשָׁטוֹת
תְּשׁוּקָה לַחְדֹּל, לְהִתְעַלּוֹת כְּמוֹ גַּל
וּלְנַפֵּץ אֶת הַסְּלָעִים בְּרֵאשִׁיתָם.
גּוּפִי נָכוֹן לִהְיוֹת הָאוֹר הַמְסַנְוֵר
אֲשֶׁר יָאִיר אוֹתְךָ מֻקְדָּם מִדַּי כְּדֵי לְהִוָּכַח
שֶׁלֹּא נוֹתַר דָּבָר אַחֵר.
אודות
אלמוג בֶּהַר נולד ב-1978 בנתניה, גדל ברעננה וחי בירושלים. סיפורו "אַנַא מִן אַל-יַהוּד" זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ" לשנת ה'תשס"ה, ופורסם בקהיר בתרגום לערבית. ספר שיריו הראשון, "צמאון בארות", ראה אור בהוצאת עם-עובד בתחילת שנת 2008.
*
אַמַל זֹאת תִּקְוָה, חַיַאתִי אֵלּוּ חַיַּי,
וּבַזְּמַן שֶׁהֵם נִפְגָּשִׁים
בֵּין שְׂפָתֶיהָ שֶׁל אֻם כֻּלְת'וּם
לְבֵין הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי
צִמְאוֹנוֹת רַבִּים כּוֹרִים בְּאֵרוֹת
בְּלִבִּי.
מתוך "קצה המדרכה", שיראה אור בהוצאת עם-עובד.
אודות
ארז ביטון- החל לכתוב שירה כבר בנערותו ופרסם שירה בכתבי-עת כמו "קשת", עיתון 77 מאזניים,ובעיתונים יומיים.. ב -1976 פרסם את ספרו הראשון " מנחה מרוקאית" . ספרו השני "ספר הנענע" הופיע בשנת 1979 "ציפור בין יבשות" הופיע ב-1989. כן פרסם באנתולוגיות שונות בארץ ובחול.
הקים תנועת סטודנטים לצימצום פער חברתי בשם "תהילה" בשנת 1972 ב בר אילן ואשר שיתפה פעולה עם הפנתרים השחורים. בעל טור פובליציסטי חברתי בעיתון "מעריב" מ 1983 עד 1992 -שם פרסם מאות מאמרים בנושאים מגוונים. מייסד(1982 (ועורך ראשי של כתב העת הספרותי "אפיריון". מייסד ויו"ר המרכז הים-תיכוני הבינלאומי לתרבות הגה ופיתח את המושג ים תיכוניות בתרבות במאמרו " תיקון בושה " אשר פורסם במעריב ב – 1981. היה יו"ר אגודת הסופרים העבריים בישראל בין השנים 1991-1993 ובשנת 2001. יו"ר ארגון נפגעי איבה בישראל (עד -2003), נשוי לאדריכלית רחל קלאהורה-ביטון אב לשני ילדים.
בִּבְקָרִים שֶׁל חֹרֶף
בִּבְקָרִים שֶׁל חֹרֶף
עָשְׂתָה אִמִּי מָרָק שֶׁל חְרִירָה,
מָסְכָה בּוֹ מִמֶּנָּה חֹם בְּיוֹם קַר,
וְתִבְּלָה אוֹתוֹ בְּחֶמְדַּת לִבָּהּ.
אֶל מוּל תְּרִיסִים שְׁבוּרִים,
שְׁלוֹשָׁה וְאַרְבָּעָה בְּמִטָּה אַחַת,
סָבִיב לְסִיר
מַעֲלֶה אֵדִים
שָׁם עָלוּ
כְּמִיהוֹתֵינוּ הָאֲבוּדוֹת.
שָׁם הֵכַנְתִּי לָךְ אִמִּי
מְעַט חֹם לְיָמִים קָרִים
שָׁם רָקַמְתִּי לָךְ אִמִּי
הַבְטָחוֹת
לְקַיִץ רַב.
אודות
אלכס בן-ארי- בן 34. ספר שיריו הראשון, "ימים סמויים", ראה אור השנה בהוצאת קסת/כרמל. פרסם לאורך השנים שירה ותרגומי שירה בכתבי עת רבים: מעריב, קשת החדשה, כרמל, הליקון, משיב הרוח, אורות, דג אנונימי ועוד. כותב על שירה ועל עניינים נוספים באתר האישי שלו במסגרת פרויקט 'רשימות'
(
http://www.notes.co.il/alex/).
*
כּוֹס יְחִידָה
בַּכִּיּוֹר הַשָּׁטוּף.
מַחְשְׁבוֹתַי סְבוּכוֹת הַלַּיְלָה.
*
שֶׁמֶשׁ שֶׁל חֹרֶף.
עַל הַמִּדְרָכָה מוּטָלִים זֶה לְצַד זֶה
כֶּלֶב שָׁחֹר וְצִלּוֹ.
*
גַּם בְּשִׂיא קְפִיצָתוֹ
אֵין הַחַרְגּוֹל
מְדַמֶּה שֶׁהוּא עָף.
*
קוֹרֵא שִׁיר שֶׁל בָּאשוֹ
בְּצַד הַדֶּרֶךְ
מְקַמֵּט וְזוֹרֵק.
אודות
מואיז (משה) בן הראש נולד בשנת 1959. עלה לארץ ב 1972. עסק בעבר ברפואה טבעית וגם בהנהלת חשבונות וכיום עוסק כמעט כל כולו בכתיבה ובתרגום. הוא פירסם ארבעה רומאנים ושבעה ספרי שירה. האחרון הוא "משם באתי" (הוצאת מובן, 2008) שיריו פורסמו בתריסר שפות וספריו הופיעו בעברית, ספרדית ואנגלית. הרומאן האחרון שלו "בשערי טנג'יר" הופיע בשנת 2008 בהוצאת דסטינו.
מְהַגֵּר
הוּא בֶּן
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה
בִּנְמַל תְּעוּפָה
עוֹמֵד לְיַד אִמּוֹ
חוֹשֵׁשׁ
שָׂמֵחַ
עֲדַיִן לֹא יוֹדֵעַ
שֶׁכָּל שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵעַכְשָׁו
וְהָלְאָה
יִהְיֶה
טָעוּת.
אודות
נולד סמוך ונראה לשכונת מחלול בתל אביב.
זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה בשנת תשס"ז.
לאחרונה ראתה אור אסופת שיריו "ונתתי תכלת בחול" שירים- 1962 – 2007 ,
בהוצ' קשב לשירה,
משמש ספר/משורר אורח מטעם משרד החינוך.
מנחה קבוצות לקריאת ולכתיבת שירה ולאהבתה, בעיר ובספר.
מֶטֶר
רָאַנִי הַנַּפָּח פֶּחָח בְּהָלְכִי כָּאן בְּאֶרֶץ חַיִּים
אַגְרִיפַּס מַחֲנֵה יְהוּדָה הוֹלֵךְ סוֹבֵב בְּסַבָּבָּה לְהוֹנִי לְהוֹנִי כָּךְ וְכָךְ פְּעָמִים מִקַּ"ן טְעָמִים
וְהִנֵּה הֵלֶךְ אֲנִי אֶבְיוֹן וְעָנִי פִּרְחָח וְתִמְהוֹנִי וּפָחוּת בַּפְּחוּתִים
וְאֵינִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים מִמֶּטֶר וַאֲפִלּוּ הֵם נָשִׁים
וְהִנִּיחַ עַל רֹאשִׁי כֶּתֶר שֶׁל פַּח וְהָיִיתִי לְמֶלֶךְ אַגְרִיפַּס הַשְּׁלִישִׁי אַ'חוּל בָּלָטָה
וּמַלְכוּת לִי מֶטֶר עַל מֶטֶר מֶטֶר מְרֻבָּע בָּלָטָה אַחְלָה מַלְכוּת
וּמָשַׁחְתִּי עַצְמִי לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָעַמִּים שֶׁבַּשּׁוּק עוּרְפָלִים גוּרְגִ'ים
בַּבְלִים חַלַבִּים מֻגְרַבִּים
מָשַׁכְתִּי בְּכָל הַחוּטִים וּמְרֻבָּה הָיְתָה הָעַצְבוּת וּגְדוֹלָה מִשִּׂמְחָה
מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא הָיִיתִי עַל מַרְצֶפֶת אַחַת בִּירַקְרַק חָרוּץ מוּצֶפֶת בִּיבִים וּדְבוּבִים
יְהוֹרָם אַגְרִיפַּס
וְיָדַעְתִּי כִּי בְּהֵעָרֵב יוֹם  ; קָרֵב כִּלָּיוֹן חָרוּץ
מֶלֶךְ חָרוּץ אָנֹכִי וְכָתַבְתִּי שִׁיר אֶחָד רַק שִׁיר אֶחָד בָּאָרֶץ
שֶׁמֵּחֶבְיוֹן עֹז שֶׁמִּסֵּתֶר עֶלְיוֹן
כָּתַבְתִּי עַל גִּלָּיוֹן אֶחָד מֶטֶר עַל מֶטֶר וְלֹא צַר לִי
בֶּן ס"ח הָיִיתִי בְּמָלְכִי בְּמִכְנָס קָצָר בַּהֲדַר מֶלֶךְ מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר
וּשְׁעָתַיִם מָלַכְתִּי סַךְ הַכֹּל אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ נִמְלַכְתִּי הָלַכְתִּי
וְנָכוֹן יִהְיֶה בַּיּוֹם הַהוּא הַמַּתְנָס הַקְּהִלָּתִי לֵב הָעִיר לְהָאִיר עַל הַשּׁוּק כִּי חָשׁוּק הוּא
וְהִיא תְּהִלָּתִי
אודות
סיוון בסקין ילידת ליטא, 1976.בשנים 2001 - 2004 פרסמה שירה בכתבי עת רגילים ומקוונים שונים. מאז הקמת כתב העת "הו!" (2004) מפרסמת בו בקביעות שירה מקורית ותרגומי שירה, מאז 2006 חברת מערכת. פרסמה ספר שירה "יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה" (2006, אחוזת בית)
חֹרֶף הַשִּׁפּוּצִים
אוֹחֶזֶת בְּכֻלָּם קַדַּחַת שֶׁל שִׁפּוּץ,
אִסּוּף שֶׁל אֲבָנִים וַהֲפִיכַת בָּלָטוֹת.
בַּבֹּקֶר הַמֻּקְדָּם נִדְמֶה לְךָ שֶׁפּוּטְשׁ
בָּאֶבֶן מִתְרַחֵשׁ, וּבְקָרוֹב בָּלָדוֹת
עַל חִלּוּפֵי שִׁלְטוֹן וְעַל קְרָבוֹת-רְחוֹב
יוּשְׁרוּ בְּכִכָּרוֹת שֶׁל חוֹל וְגַעְגּוּעַ.
הַחוֹל הַזֶּה הוּא זָר. תִּרְאֶה שֶׁבְּקָרוֹב
סוּסִים הִיסְטוֹרִיִּים בְּמֶרֶץ יִמְשְׁכוּהוּ
בַּחֲזָרָה אֶל הֶהָרִים, לַמַּחְצָבָה,
לְהִתְנַגֵּשׁ בְּדַחְפּוֹרִים. צִיּוּד מֶכָנִי
כָּבֵד יִקְלֹט אוֹתוֹ. וְכָאן יִצְעַד צָבָא
שֶׁל צֶבַע וּבֶּטוֹן בְּצַעַד גִ'ינְגִיס-חָאנִי.
לֵךְ, חֹרֶף-שִׁפּוּצִים! עֲזֹב אֶת תֵּל אָבִיב.
הַחוֹל הָאֲמִתִּי מַמְתִּין בַּסּוֹף שֶׁל גוֹרְדוֹן.
רְחוֹב חֲתוּךְ-קֵבָה יַחְלִים וְלֹא יַכְזִיב,
בִּנְיָן תְּלוּשׁ-צִפָּרְנַיִם שׁוּב יִהְיֶה לְגֹרֶן
שֶׁל כָּל אַהֲבוֹתֵינוּ. דָּג גָּדוֹל יֵצֵא
מִבֵּין גַּלֵּי הַיָּם וְיִזְדַּחֵל הָעִירָה.
נִרְאֶה אוֹתוֹ, זָהֹב וּמִסְתּוֹרִי, חוֹצֶה
אֶת דִיזֶנְגוֹף, וְסוֹפְסוֹף נֵרָגַע עַל בִּירָה.
תל אביב, 6 במרץ 2008.
אודות
חמוטל בר-יוסף חמוטל בר-יוסף פרסמה 9 קובצי שירה ושני ספרי שירה מתורגמת מרוסית. תרגמה שירים גם מאנגלית וצרפתית. היא זכתה בפרס אקו"ם (1987), פרס קרן תל-אביב (1987), פרס קרן ירושלים לשירה (1990), פרס ויצ"ו לאשה היוצרת (1999), פרס הנשיא (2002), פרס ברנר (2005). מבחר משיריה הופיע כספר ברוסית ובאנגלית. שיריה תורגמו גם לצרפתית, אוקראינית, הונגרית, ערבית
בְּתֵל-אָבִיב
בְּתֵל-אָבִיב אָז הָלַכְתִּי מָרָה.
מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם וּמִתַּעֲרוּכוֹתֵיהֶם
שָׁם הִשְׁמַמְתִּי מְאֹד.
בַּיָּם, עֵת סְעָרָה
מִתְנוֹסֶסֶת חֲמַת רוּחִי
בְּמִסְגֶּרֶת אֲפֹרָה.
'אֵין מַצִּיל' קָרָא לָהּ הָאוֹצֵר.
תֵּל-אָבִיב אָז עַד מַה הָיְתָה לִי צָרָה.
אודות
אורי ברנשטיין, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נולד ב - 1936 בתל אביב, סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית ופרסם שנים עשר ספרי שירה. שיריו המקובצים שירים 1962 - 2002 יצאו בהוצאת מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד. כמו כן הוציא רומן בשם ספק חיים וספר עיון על השירה - עיסוק בין חברים. תרגם קבצים משירי ייטס, לפורג, רמבו וסיים תרגום של כל שירי ת.ס. אליוט. זכה השנה בפרס עמיחי לשירה על מכלול שירתו.
קצר הזמן
קָצָר הַזְּמַן מִלְּהוֹסִיף. קָצָר הַזְּמַן מִלִּלְמֹד
אֶת מַה שֶּׁנּוֹסָף. אַל תַּעֲמֹד,
שֶׁאִם תַּעֲמֹד, תַּכֶּה בְּךָ הָרוּחַ הַחֲזָקָה.
עָלֶיךָ לִנְדֹּד עִם הַסַּחַף, כְּמוֹ שֶׁשַּׁחַף
נִכְנָע לָרוּחַ כְּדֵי לִדְאוֹת. עָלֶיךָ לִשְׁהוֹת
בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנִּמְחִים תַּחְתֶּיךָ, בְּשִׁטְפוֹ
שֶׁל נָהָר שֶׁעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו, בְּנוֹפוֹ
שֶׁל חֶבֶל אֶרֶץ שֶׁלֹּא תַּכִּיר בְּהָקִיצְךָ.
כִּי אִם לֹא תָּנוּעַ – יָבוֹא עָלֶיךָ קִצְּךָ,
וְתִשָּׁאֵר כְּפֶסֶל, כְּאֵיזֶה אִישׁ רוֹכֵב
בְּכִכַּר הָעִיר, יוֹשֵׁב
עַל סוּסוֹ, אָרָד עַל אָרָד.
צֵא אֶל הַבָּרָד
אודות
מיכל גוברין- סופרת, משוררת ובמאית תיאטרון. פרסמה שמונה ספרי פרוזה, שירה והגות: "אותה שעה", שירים; "לאחוז בשמש", סיפורים ואגדות; "סדר הלילה הזה" שירים; "גופי מילים" שירים, "השם" רומן; "מעשה הים, כרוניקת פירוש" פרוזה שירית, בליווי תחריטים של ליליאן קלאפיש; "הבזקים", רומן; "גוף תפילה" עם ז'אק דרידה ודיויד שפירו. הביאה לדפוס את ספרו של אביה, פנחס גוברין, "היינו כחולמים". הקימה את סדרת "דברים" לשירה, וספרה "אמרה ירושלים, מזמורים ושירים" עומד לראות בה אור, בליווי רישומיה של אורנה מילוא. בעלת תואר דוקטור של אוניברסיטת פריס. ביימה בכל התיאטראות הגדולים בארץ, וממקימי התיאטרון היהודי הנסיוני. ספריה ומאמריה ראו אור בתרגום בשפות רבות. זכתה בפרסים רבים על ספריה ובימויה בארץ ובעולם.
חַיַּת בַּיִת
שְׁחוֹרִית הַטּוֹרֶפֶת שֶּׁבַּגּ'וּנְגֶל בֵּין הַחֲדָרִים
אוֹרֶבֶת לְעוֹלַם הַחַי הָרוֹחֵשׁ מֻפְקָר לְדַחֲפֵי הַצַּיִד
הַקְּדוּמִים שֶׁל שְׁרִירֶיהָ. הִיא הַחוֹשֶׂפֶת אוֹתוֹ גָּח מֵהַחֲרַכִּים:
תִּיקָן נֶחְפָּז, שׁוּרַת נְמָלִים עַמְלָנִיּוֹת, זְבוּבִים
תּוֹעִים בִּשְׁבִילֵי אַחַר הַצָּהֳרַיִם, פַּרְפַּר
מְפַרְפֵּר בַּשִּׁמְשָׁה בִּתְחוּם חָצוּץ בֵּין פְּנִים וְחוּץ
עַד שֶׁתִּשְׁלַח טְפָרֶיהָ וּתְשַׂחֵק בּוֹ.
חֲרִישִׁית הִיא עוֹבֶרֶת עַל הַסִּפִּים בְּגִלְגּוּל
הַנְּשָׁמוֹת הַמְהַלְּכוֹת בֵּינֵינוּ, נִזּוֹנוֹת עוֹד, בִּמְאֻחָר,
מִשְּׂדוֹת הַצַּיִד הַזְּעִירִים שֶׁבֵּין כָּתְלֵי הַבַּיִת.
ספטמבר 2003
אודות
חיים גורי הוא משורר, עיתונאי ויוצר קולנוע ישראלי. נמנה עם משוררי דור תש"ח. זוכה פרס ביאליק לספרות לשנת 1974, וחתן פרס ישראל בשירה לשנת 1988.
עַל הַחוֹף
לָלֶכֶת לְאִבּוּד בְּעַכּוֹ לְיַד הַמַּעֲגָן בָּעֶרֶב הַיּוֹרֵד עַל הַיָּם הַמַּאֲפִיל סָגֹל.
לִרְאוֹת סִירוֹת שֶׁעָיְפוּ שָׁבוֹת מֵהַיָּם הַפָּתוּחַ
וְאֶת הַבָּתִּים הָרְחוֹקִים שֶׁמֵּעֵבֶר לְמִפְרַץ חֵיפָה הַנְּמוֹגִים אַט אַט וְנַעֲשִׂים אוֹרוֹת,
כְּפִי שֶׁכָּתַב גִיוֹם אַפּוֹלִינֶר שֶׁקָּדַם לִי, שֶׁאָהַב כְּמוֹתִי אֶת הַשָּׁעָה הַזֹּאת.
כִּי שׁוּב רָאִיתִי יֹפִי מְקוֹמִי הַמְסָרֵב לְהִפָּרֵד מֵהַתְּמוּנוֹת הַמֻּכָּרוֹת.
לָלֶכֶת לְאִבּוּד לָחוּשׁ בָּרוּחַ הַמְּלוּחָה הַמְּנִיעָה קַלּוֹת אֶת הַגַּלִּים הָאֲרֻכִּים,
הַמִּסְתַּיְּמִים אֵין-קוֹל בְּסַלְעֵי הָאֵזוֹב, לְרַגְלֵי הַחוֹמָה,
כְּמוֹ בְּהִיפְּנוֹזָה חֲרִישִׁית הַמַּפְצִירָה בִּי – הִשָּׁאֵר עוֹד קְצָת,
הֲרֵי טוֹב לְךָ אִתָּנוּ וּמָה אִכְפַּת לְךָ.
אֲפִלּוּ הַמַּצָּב הַלְּאֻמִּי הַמְאַתֵּר אוֹתִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי בְּעַכּוֹ,
לְיַד הַמַּעֲגָן וּמִסְעֶדֶת הַדָּגִים, עִם הָאוֹרוֹת הָרוֹעֲדִים בַּמַּיִם.
עִם נַפְשִׁי שֶׁהָיְתָה לִי לְשָׁלָל, עַל חוֹף הַיָּם הָאַחֲרוֹן.
אודות
אורית גידלי- משוררת, מרצה ומנחת סדנאות כתיבה. מוסמכת המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסלול לכתיבה ספרותית. שיריה פורסמו בכתבי העת 'כרמל' ו'משיב הרוח'. המופע "ארזת לבד", המבוסס על ספר שיריה "עשרים נערות לקנא", הועלה במסגרת פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר בסתיו 2006.
מֻפְתָּעִים כְּגֶשֶׁם
בּוֹאִי וְאֶתֵּן לָךְ עֵינַיִם שֶׁיִּתָּלוּ בָּךְ כְּמוֹ קִשּׁוּטִים בְּעֵץ
לַהֲפֹךְ אוֹתָךְ לְחַג,
וּמִלִּים שֶׁיַּעֲשׂוּ בָּךְ דֻּגְמָאוֹת
כְּמוֹ שֶׁעוֹשָׂה הַשְּׂמִיכָה עַל לְחִי הַחוֹלֵם,
וְהַבְטָחוֹת לְהַטְלִיא אוֹתָךְ שׁוּב: חֹם עַל חֹם.
בּוֹאִי וְאֶתֵּן לָךְ אֶת הָאָדֹם שֶׁנָּחוּץ לְתַפּוּחַ
וְאֵיזוֹ הִזְדַּהֲרוּת,
מַשֶּׁהוּ מִתַּחַת הַזְּמַן
שֶׁיִּגַּשׁ יָשָׁר אֵלַיִךְ.
הַכֹּל יַעֲמֹד מֻפְלָא, עָמֹק תַּחְתֵּי עָמֹק.
אֲבָל גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ, כָּל הָעֵת מֵעָלַיִךְ
עֲנָנִים קַלִּים יָנוּעוּ מוּכָנִים לְהִתְרַחֵשׁ.
לְהִצְטַבֵּר וְרַק אָז לִפְגֹּעַ,
זֶה בְּזֶה, מֻפְתָּעִים כְּגֶשֶׁם.
אודות
יעל גלוברמן - משוררת, סופרת ומתרגמת, ילידת תל אביב. שיריה פורסמו בכתבי עת רבים בארץ ובעולם. ספריה: הרומן "מנענע את העץ" (כינרת 1996) וספרי השירה"אליבי" (הליקון 2000), ו"אותו הנהר פעמיים" (הליקון 2007). בשנה שעברה ראה אור גם מבחר משירי סטיבן ספנדר בתרגומה, "תולדות הנשמה" (קשב 2007). בימים אלה היא משלימה מבחר מקיף משירי אן סקסטון, שעומד לראות אור אף הוא בהוצאת קשב. על שירתה זכתה בין השאר בפרס אקו"ם לעידוד היצירה לשנת 2000 ובפרס מפעל הפיס לשירה 2002. זוכת מלגת פולברייט לשנת 2008.
מִי אָמַר לָךְ שֶׁאֹשֶר זֶה דָּבָר אַחֵר
זֶה הָרִהוּט שֶׁלִּי, לְרֶגַע:
גֶּשֶׁם, אוֹפַנַּיִם, וְצִפּוֹר.
שׁוּם דָּבָר סָמִיךְ
לֹא נִפְרָד מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט,
לֹא מִתְקָרֵב אֵלַי.
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁל שִׂמְחָה
שֶׁיִּהְיֶה עָמֹק יוֹתֵר מִכָּל דִּבּוּר עַל עֶצֶב.
אוּלַי הָאוֹר יִהְיֶה עָמֹק מִכְּפִי שֶׁהַלַּיְלָה הֶעֱלָה בְּדִמְיוֹנוֹ.
אודות
עמנואל גלמן- יליד קייב, מתגורר בירושלים, חי על התפר שביניהן.
פסל וצייר, לרוב מפסל בסגנון פיגורטיבי ולרוב מצייר עירום נשי.
מתרגם מרוסית לעברית, בעיקר שירה. משנת 2003 משמש עורך אמנותי של כתב-העת לשירה "כרמל".
מחבר הספר "חליל המרזבים" – על יצירתו המוקדמת של ולדימיר מיאקובסקי (2007).
לילה
אָדֹם-וְלָבָן מְקֻמָּט וּמֻשְׁלָךְ,
זָרְקוּ עַל יָרֹק מַטְבְּעוֹת זוֹהֲרִים,
וְלַחַלּוֹנוֹת שֶׁיָּדָם אֲפֵלָה
חִלְּקוּ צֹהַב עַז שֶׁל קְלָפִים בּוֹעֲרִים.
כִּכָּר וּשְׁדֵרוֹת לֹא נָבוֹכוּ לִרְאוֹת
גְּלִימוֹת בִּנְיָנִים בַּכָּחֹל הַכֵּהֶה.
כְּמוֹ פֶּצַע צָהֹב נֶחְפְּזוּ הָאוֹרוֹת
בִּשְׁלַל עֲדָיִים לְחַשֵּׁק רַגְלֵיהֶם.
חָתוּל מְנֻמַּר-הַפַּרְוָה – הֶהָמוֹן –
נִגְרַר בִּדְלָתוֹת, מִתְקַמֵּר אֶל מוֹצָא;
אִישׁ-אִישׁ הִשְׁתַּדֵּל לְהָנִיעַ עִמּוֹ
אֶת גּוּשׁ הָעֲנָק – אֶת הַצְּחוֹק הַמּוּצָק.
נִלְפָּת בְּכַפֵּי הַשְּׂמָלוֹת עַד יֵאוּשׁ
אַשְׁחִיל חִיּוּכִי לְעֶבְרָן. בִּצְחוֹק חַם
הָלְמוּ עַל הַפַּח חֲבוּרָה שֶׁל בְּנֵי-כּוּשׁ,
כַּנְפֵי-הַתֻּכִּי מַרְהִיבוֹת אֶת מִצְחָם.
אודות
תמיר גרינברג- משורר, מחזאי ואדריכל. מתגורר ביפו. ספרים: "דיוקן עצמי עם קוואנט וחתול מת" (שירה, עם עובד), "על הנפש הצמאה" (שירה, עם עובד) "חברון" (מחזה, הקיבוץ המאוחד). ההצגה "חברון" עלתה בקופרודוקציה של תיאטרון 'הבימה' והתיאטרון הקאמרי, בבימויו של עודד קוטלר.
הֶרוֹאִין 15
v
הֹוֶה! עִלַּת הַכֹּל!
אַתָּה תְּסִיסַת הָעֲלוּמִים וּבַזְּקֵנִים מַכְאוֹב קוֹדֵחַ,
אַתָּה הַהֶרֶף הַקְּצַרְצַר שֶׁבְּדָמִי יִזְרֹם לָעַד.
אִמִּי לֹא בָּאָה לָעוֹלָם. אֶת שְׁמִי אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ.
לְךָ וּלְמַעַנְךָ אֶחְיֶה כֹּל רֶגַע בְּנִפְרָד.
הֹוֶה! עִלַּת הַכֹּל!
עֶשְׂרִים שָׁנִים וְעוֹד אַחַת אֶמְכֹּר בְּלִי חֲרָטָה.
מַה לִּי וְלָאֵימָה? מַה לִּי וּלְגַעְגּוּעַ?
אָמוּת בְּכָל שְׁנִיָּה, כָּל יוֹם הַרְחֵק אַגִּיעַ,
הַרְחֵק מִכָּל אֲשֶׁר יָדַע אֵי פַּעַם בֶּן תְּמוּתָה.
אודות
משורר יליד תל-אביב (1950) בה גדל והתחנך. חדש בלקסיקון הספרות העברית החדשה: רמי דיצני, דיצני הוא מהנדס אלקטרוניקה, בוגר בית הספר לקולנוע בלונדון ומדריך תיירים מוסמך לאזור המדבר. עד כה פרסם מספר קבצי שירה ושני ספרי ילדים. כיום מתגורר דיצני בירושלים, ממשיך לפרסם שירים בעיתונים וכתבי עת, מקיים סדנאות לכתיבה יוצרת ועורך ערבי קריאה ודיון בשיריו. על עצם כתיבת השירה הוא אומר: “אני תמיד אומר לוַתֵר לקַצֵר לא-ליַתֵר למען עוד לגַבֵש עד אי אפשר יותר.” שירתו אף היא מגוונת: היא כוללת סוגים שונים וקשת רחבה של נושאים, וניכר בה השילוב בין היסוד הסיפורי לבין כתיבה לירית רגישה. בצד שירי הילדים ושירי האהבה הליריים ישנם גם שירי מחאה בוטים ונוקבים. על שירת המחאה של דיצני כתב המבקר חנן חבר: “הוא פרץ באלימות פיוטית, בהופכו את הדוחה, הצורם, המזעזע, ואפילו את המגעיל - לכלים לשוניים שיריים בעלי ייחוד.” רמי דיצני זכה בפרסים ספרותיים: פרס קרן תל-אביב, פרס קרן ירושלים, פרס אקו”ם וחתן פרס ראש-הממשלה ע”ש לוי אשכול לשנת תשנ”ה. משיריו תורגמו לשפות זרות, כולל ערבית, אנגלית, צרפתית, פולנית, רוסית, סרבו-קרואטית וספרדית.
מַיִם מְתוּקִים
בֵּין חֲדַרֿֿאַמְבַּט שְׁכֵנָה דַּקָּה
לְבֵין חֲדַרֿֿאַמְבַּט שְׁכֵנָהּ הַדַּק –
רַק קִיר דַּק. לְעִתִּים
כְּשֶׁמּוֹרִיד מֵימַי וְהִיא בְּמִקְרֶה מִיָּד אַחֲרַי אוֹ
כְּשֶׁמּוֹרִידָה מֵימֶיהָ וַאֲנִי בְּמִקְרֶה מִיָּד אַחֲרֶיהָ
וּשְׁאוֹן מַפָּל בְּמַפָּל נִמְזָג נִמְהָל לְלַחַשְׁשְׁשְׁמֵימִי –
נַפְשִׁי נַפְשִׁי אֵלֶיהָ חָשׁ מָתוֹק מֵימִי זָב אֱנוֹשִׁי
מֵבִין לִצְרָכַי לִצְרָכֶיהָ.
מתוך "שירים בחדר-האמבטיה"
אודות
אמירה הס ילידת בגדד. עלתה ארצה בשנת 1951. פרסמה 6 ספרי שירה. פרסים ספרותיים ביניהם פעמיים פרס ראש הממשלה.
שִׁיר
עַל פִּי חִיּוּךְ שֶׁנִּנְסָךְ
עַל פְּנֵי הָאִישׁ
שֶׁעָבַר בְּדַרְכִּי
סֻמַּן פַּס שְׂפָתַיִם שֶׁל סְמַיְלִי
חִיּוּכוֹ שֶׁל הֶחָתוּל שֶׁל עָלִיסָה בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת
אִישׁ מְחַפֵּשׂ אַהֲבָה מַה יַּעֲשֶׂה
יְסַמֵּן חִיּוּךְ לְהִתְחַפֵּשׂ בּוֹ?
יְחַפֵּשׂ דַּף לְהִתְכַּנֵּס בּוֹ?
עֲלֵה תְּאֵנָה?
יִשְׁתַּזֵּר פִּתְאוֹם בְּאֵיזֶה לִינְק
וְיָעוּף לְאַנְדֶרְגְרָאוּנְד אֲוִירִי
בִּקְפִיצַת אָמוֹק יִכָּנֵס לִמְצוּלוֹת אֲוִיר?
גַּם בַּחֲלוֹם חִפְּשׂוּ אֲנָשִׁים מָקוֹם בְּתוֹךְ אֵיזֶה מִטְוָח
כְּדֵי לִהְיוֹת בְּסִיטִיסְקֵן שֶׁל הַמְּצִיאוּת.
אודות
סיון הר-שפי, נשואה ואמא לשלוש בנות, גרה באפרת. דוקטורנטית לספרות עברית בבר-אילן.מרכזת את בית המדרש לנשים "עורי" בירושלים ומנחה סדנאות כתיבה.. ספרה הראשון "גלות הלויתן" ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ה.
לֶאֱהֹב בְּשִׁנּוּי
בּוֹא וּנְעוֹרֵר אֶת הַקֻּשְׁיוֹת
אֵלּוּ שֶׁמִּתּוֹכָן מַפְלִיאָה לִצְמֹחַ הַשּׁוֹשַׁנָּה,
יָד עַל גַּב יָד
אֵלּוּ שֶׁמּוֹשְׁכוֹת נִשְׁמוֹת תִּינוֹקוֹת אֶל רַחְמִי
וּפָנִים שֶׁנִּסְתְּרוּ בְּפָנִים, מְעִזּוֹת לְהָצִיץ.
אֲנַחְנוּ הֵיכָל מָלֵא צְלָמִים
רִקּוּד חַי הָיָה לִכְתַב תְּנוּעָה חָקוּק
נוֹפִים חוֹלְפִים נֶחְתְּכוּ וְנִתְּנוּ בְּמִסְגֶּרֶת.
בַּלַּיְלָה, בְּבֵית הַדְּפוּס, בֵּין גִּבּוּב הַתַּבְנִיּוֹת
אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר.
אוּלַי כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, לֶאֱחֹז בְּשִׁנּוּי
אֶת מַבָּטְךָ, לְהָרִים בְּשִׁנּוּי
אֶת שִׁמְךָ שֶׁנָּפַל מִפִּי
כְּמַטְבֵּעַ שְׁחוּקָה.
אוּלַי כְּמוֹ לִפְנֵי שֶׁנֶּחְתַּם הַזְּמַן,
לְהִנָּצֵל מִלּוּחוֹת-שָׁנָה
הַלֹּא-מָדִיד יִשְׁכֹּן בֵּינֵינוּ לָבֶטַח
וְיַעֲנִיק לָנוּ בְּיָמִים לֹא-צְפוּיִים
מַתְּנוֹת נִשּׂוּאִין.
אודות
רוברט וייטהיל-בשן נולד בארה"ב ופרסם שלושה ספרי שירה; האחרון מהם, "אחרי השתיקה", יצא בהוצאת כרמל ב-2007.
בשן / רוברט וייטהיל
השיר הפותח מתוך כליל הסונטות "הגלגול השביעי"
הַבֹּקֶר אוֹר, וְנַעֲשֵׂית עֲגוּמָה.
אֲנִי מִתְקָרֵב, וְאֵין שׁוּם תּוֹעֶלֶת
בְּמִלּוֹת תַּנְחוּמִים; מֵעֵין רַעֶלֶת
מַחֲרִיבָה אוֹתָךְ בְּמָרָה שְׁחוּמָה.
דֶּמוֹנִים רוֹקְמִים בְּתַּחְבּוּלוֹת עָרְמָה
אֶת פֻּלְחַן אִיּוּנֵךְ; אַתְּ מְפֻצֶּלֶת
לִשְׁתֵּי יֵשֻׁיּוֹת: אַחַת צוֹהֶלֶת
וְאַחַת קָצָה בְּחַיֶּיהָ, שׁוֹמֵמָה.
מִינֵי זִכְרוֹנוֹת מִתְגַּנְּבִים וְעוֹלְקִים
כְּמוֹ עַכָּבִישׁ אֶת טַרְפּוֹ בְּקוּרָיו,
פּוֹלְשִׁים וְחוֹדְרִים בַּמַּחְתֶּרֶת לִמְחוֹת
בָּעֲלָטָה אֶת הַדָּם; אוֹ מְחַכִּים
בְּחֶבְיוֹן וּמֻסְוִים בְּעֶמְדַּת מַאֲרָב
לִתְקֹף בְּיִחוּם בִּשְׂפָתַיִם פְּתוּחוֹת.
אודות
יוליה וינר- נולדה במוסקבה, רוסיה. השלימה לימודים בבית-הספר הגבוח לקולנוע במקצוע תסריטאית. בארץ משנת 1971. עבדה בקולנוע תעודי עד אמצע שנות ה-90, מאז עוסקת בתרגום ובכתיבה. גרה במרכז הארץ, במרכז ירושלים, במרכז העולם.
моя квартира – survival – דירתי
מהסדרה בשלוש שפות
הַמְקָרֵר. נֶחָמָה לֵילִית שֶׁל בְּדִידוּת
טוֹב לֶאֱכֹל מֵאֲשֶׁר לָמוּת
לְמַלֵּא אֶת הָרִיק גָּדוֹל כֶּחָלָל
וְלַעֲזָאזֵל עִם עֹדֶף מִשְׁקָל
אָה, אֹכֶל, תְּזוּנָה, מַאֲכָל וּמָזוֹן!
אֵין חַיִּים בִּלְעַדְכֶם אַךְ אִתְּכֶם אֲבַדּוֹן
הַדֶּרֶךְ לְלֵב אִשָּׁה עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ הַקֵּבָה
כַּמָּה שֶׁהַקֵּבָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה יוֹתֵר
תִּתְרַסְּנוּ, סַעֲרוֹת הָרוּחַ
תִּשְׁתֹּק, הַלֵּב הַלֹּא רָגוּעַ
הִנֵּה, קַח בִּיס וּשְׁתֹק
אודות
דורית ויסמן היא משוררת, מתרגמת ויוצרת-סרטים וחברה בקבוצת "כתובת" הירושלמית המפעילה את מקום לשירה בלב העיר ירושלים. כלת פרס ראש-הממשלה תשס"ג.
ספר תרגומיה לשירים וסיפורים של צ'רלס בוקובסקי - עד שהאצבעות יתחילו לדמם (כרמל, 2002) יצא במהדורה שלישית. ספר שיריה הימים שביקרתי בבית המשוגעים (הפועלים, 1999) זכה ב - 2003 בפרס יהודה עמיחי לשירה.
תִּקּוּן
יוֹשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן
טוֹבֶלֶת לֶחֶם אָחִיד בְּרֹטֶב עָשִׁיר
מוֹצֶצֶת עֲצָמוֹת בְּבַיִת
שֶׁלֹּא זְכוּרָה לִי מִמֶּנּוּ כָּל אֲרוּחָה
לְבַד מֵאַחַת, בָּהּ בִּשַּׁלְתִּי בָּשָׂר בְּיַיִן
וְהִגְזַמְתִּי בְּכַמּוּת הַיַּיִן
מִצְחָן שֶׁל אִמָּא וְתָמִי הֶאֱדִים
וְאִמָּא אָמְרָה, זֶה מִיָּד יוֹרֵד לִי לָרַגְלַיִם
אודות
רחל חלפי נולדה וגרה בתל-אביב. ספרה הראשון, ספר שירי נעורים, תת-ימיים ואחרים, ראה אור ב-1975. מאז ראו אור: נפילה חפשית, זיקית או עֶקְרון אי-הוודאות, חֹמֶר, אהבת הדרקון, נוסעת סמוּיה, תמונה של אבא וילדה, מִקלעת השמש, ופרטים סודיים מתוך הקלסר השקוף. מִקלעת השמש, אוסף שירים מתוך ספריה, זיכה את רחל חלפי בפרס ביאליק לשירה לשנת 2006.
בֹּקֶר אַמִּיץ רָכוּב
הַבֹּקֶר נִפְתָּח מַחֲוֶה קִדָּה
נוֹתֵן סְטִירָה תָּלוּי אֵיךְ
לוֹקְחִים אוֹתוֹ נוֹתְנִים לוֹ
מָה הוּא רוֹצֶה מִמֶּנִּי הַבֹּקֶר הַזֶּה
בּוֹקֵר אַמִּיץ רָכוּב עַל סוּס צָעִיר בְּקַו-
הָאֹפֶק מְכַנֵּס אֶת עֶדְרֵי הַצֹּאן שֶׁלִּי
אֶת כָּל רְחֵלוֹתַי הַתּוֹעוֹת פְּנִימָה
מָה הוּא רוֹצֶה הַגִּבּוֹר הַסֶּקְסִי הַזֶּה
לְבַד מִלִּשְׁרֹק לִי לְהִתְכַּנֵּס-
לְהִתְפַּזֵּר בָּאָחוּ-יִם הַשּׁוֹנִים
שֶׁמִּסָּבִיב
וְלִלְחֹךְ לִלְחֹךְ בְּתוֹדָה
כָּל יָרֹק
4.3.08
אודות
אליעז כהן,משורר ,עורך ועובד סוציאלי.יליד פתח-תקוה,1972.גדל בשומרון,למד בישיבות. עד כה פרסם שלושה ספרי שירה.ממובילי כתב העת לשירה "משיב הרוח".בנוסף עוסק בתסריטאות ובכתיבה פובלציסטית. זוכה פרס ראש הממשלה ליוצרים עבריים ופרס שבתון אביחי(תשס"ו).נשוי ואב לארבעה,חבר קיבוץ כפר-עציון.
*
בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁמָּה הַלֶּחֶם
שָׁמָּה חַמָּנִיָּה כּוֹפֶפֶת
שָׁם הָאַהֲבָה.
בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁמָּה פְּסָגוֹת מֻשְׁלָגוֹת
שָׁמָּה עֲרוּגַת עַגְבָנִיּוֹת בּוֹשְׁלוֹת
שָׁם יֶלֶד יְרֵחִי
שֶׁלֹּא בָּא.
בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁמָּה סֻלָּם מֻצָּב
וְאֶבֶן אַחַת
וּנְשִׁיקָה.
בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁם מִטְפַּחְתֵּךְ הַכְּחֻלָּה
וְשִׁיר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת
(אֲהוּבָתִי דַּלְיָה)
שֶׁנָּדַם לִבָּהּ
אודות
מיכל כהן, ילידת 1989, חיה בירושלים. בוגרת סדנאות הנוער של קבוצת כתובת. סיימה שנת מכינה קדם צבאית ועומדת לפני גיוסה הקרב לצה"ל. הפרסום באנתולוגיה של הפסטיבל הוא פרסום ראשון משיריה.
יְרוּשָׁלַיִם
רְחוֹבוֹת הָעִיר מְלֻכְלָכִים
וְנִדְמֶה כִּי הֵקִיא עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה.
אֲנִי מְלַקֶּקֶת סִמְטוֹתֶיהָ,
כָּל אֶבֶן דְּאוּבָה תַּחַת לְשׁוֹנִי תַּעֲבֹר
עַד שֶׁתַּבְרִיק,
עַד שֶׁתִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכָּהּ שֶׁל הָעִיר הַזּוֹ.
כָּךְ אֶזְכֹּר אוֹתָהּ:
כְּזָקֵן אֲשֶׁר בְּמַעֲרֻמָּיו נִגְלִים קְמָטָיו
לְפָנַי, אוֹתָם חֲרִיצִים
שֶׁיָּדִי עוֹקֶבֶת אַחַר מַסְלוּלָם
בְּרֹךְ.
אודות
לילך לחמן- קראת, ספר השירים של לילך לחמן ראה אור בהוצאת כרמל, 1994
אולי הלב, מבחר משיריה של אמילי דיקינסון בתרגומה ובעריכתה נדפס בסדרת ושתי, רסלינג (2006)
אנתולוגיה של שירי ערש בעריכתה תראה אור בקרוב
לאחרונה ערכה מבחר מאמרים על שירת אבות ישורון, הספר יראה אור
בסדרת קו אדום, הקיבוץ המאוחד, 2009
שָׁפוּי מִזֶּה / לילך לחמן
לֹא שָׁאַלְתִּי
מַה יָּכֹלְתָּ לַעֲשׂוֹת עִם זֶה
עִם הַקָּלִיעַ שֶׁשָּׁלַפְתִּי מִכִּיס
מַדֵּי ב' שֶׁלְּךָ סְפוּג גְּרִיז
לֹא יָכֹלְתִּי,
וְאֵין לִי חֻלְּצָה רוּסִית
עֲבוֹדַת יָד, לָתֵת
לְךָ, כְּמוֹ זוֹ שֶׁאָבִיךָ
לָבַשׁ
וְאִמּוֹ יוֹנָה
שָׁמַעְתִּי אוֹמֶרֶת שֶׁבִּזְמַנָּהּ שֶׁלָּהּ
חֻלְּצָה רְקוּמָה תְּכֵלֶת נֶחְשְׁבָה
סִימָן לְאַהֲבָה.
אֵין דָּבָר שָׁפוּי מִזֶּה.
כִּי נַעַר
שֶׁעוֹר יָדוֹ מְחֻסְפָּס
וּבִשְׁנָתוֹ יִשְׁאַל אֶת אִמּוֹ
מַה יּוּכַל בֶּן-אָדָם לַעֲשׂוֹת בְּזֶה
אֵין לִי מַה לּוֹמַר לוֹ
אֶלָּא אַהֲבָתִי. אֶלָּא אַהֲבַתְךָ.
אֶלָּא חַיֶּיךָ.
אודות
אלי לינדר נולד ב-1971 בירושלים, בה הוא חי כיום. בוגר החוג לפילוסופיה והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-2004 יצא לאור ספר שיריו הראשון, "דיווח מבית הלורדים", בהוצאת גוונים. כמו כן יצאו עד כה שלושה אלבומים של שירים שכתב, הלחין, וביצע: "1700 סיבות לחייך" (1999), "הבולגריה שהיתה לי בזלצבורג"
(2002), ו"בכיוון הנכון" (2007).
חֹק יְסוֹד הָעוֹלָם / אביאל לינדר
"בראש המדינה עומד נשיא"
סעיף 1 לחוק-יסוד: נשיא המדינה
הַמְּדִינָה הִיא הַבִּרְיוֹן הֲכִי חָזָק בַּשְּׁכוּנָה
וְזֶה יְסוֹדִי
וּמִן הַסְּתָם גַּם חֻקִּי
אַךְ כְּשֶׁחֹק יְסוֹד קָם וּמַכְרִיז:
"בְּרֹאשׁ הַמְּדִינָה עוֹמֵד נָשִׂיא"
אֲנִי שׁוֹאֵל -
וּמַה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַנָּשִׂיא?
מַה אִם לֹא נְקֻדַּת לַכָּה אֲדֻמָּה
עַל צִפֹּרֶן כַּף רֶגֶל שְׁחוּמָה
שֶׁל נַעֲרַת אַשְׁפַּתּוֹת שֶׁרֹאשָׁהּ וּשְׂעָרָהּ חַמְצָן?
גְּבוּלוֹת 67?!
בִּשְׁבִילָהּ הוּא הָיָה נָסוֹג גַּם לִגְבוּלוֹת 69...
בְּרֹאשׁ הָעוֹלָם עוֹמֶדֶת הָאִשָּׁה
זֶהוּ חֹק הַיְסוֹד
זֶה מַה שֶּׁעוֹמֵד
אודות
אורית מיטל, מרצה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מנחה סדנאות כתיבה בביה"ס לאמנות "מנשר" בת"א. ספרה הראשון: "בעיות שווי משקל", ספריית פועלים (1999). ספרה השני "שירי ברירה", כרמל (2007). השתתפה באנתולוגיות "105 משוררים בכתב ידם", כרמל (2007) ו"בעט ברזל" , חרגול (2005). פרסמה שירים בכתבי העת "שבו", "הליקון", "אלפיים".
למען השם
משֶׁה רַבֵּנוּ, אֵינְךָ רַבֵּנוּ. אֵינְךָ רַבֵּנוּ. אֵינְךָ רַבִּי.
אַבְרָהָם אָבִינוּ, אֵינְךָ אָבִינוּ. אֵינְךָ אָבִינוּ, אֵינְךָ אָבִי.
שָׂרָה אִמֵּנוּ, שָׂרָה אִמֵּנוּ, שָׂרָה אִמֵּנוּ, אֵינֵךְ אִמִּי.
אָבִי לֹא הִכְנִיס אוֹרְחִים, לֹא סָפַר כּוֹכָבִים, לֹא דִּבֵּר עִם אֱלֹהִים.
אִמָּא שֶׁלִּי לֹא צָחֲקָה.
אַחְיוֹתַי נֶחְבְּאוּ בַּחֲדָרִים
כְּשֶׁשַּׁבְתִּי הַבַּיְתָה בְּלַיְלָה מְאֻחָר
נְחָשִׁים עִוְּרִים הִתְנַשְּׁקוּ, מִתְפַּתְּלִים עַל הַכְּתָלִים הָאֲדֻמִּים
מֵרִצְפַּת הַבַּיִת הַמְּמֹרֶקֶת צָמְחוּ פִּרְחֵי לֹעַ
הַתִּקְרָה הַשְּׁחֹרָה הָיְתָה הָאוֹר
בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה
שֶׁלְּאָרְכָּהּ הָלַכְנוּ, כְּפוּפִים בְּמִצְעָד הַחַיִּים הַיּוֹמִי:
מִן הַמִּטָּה אֶל הַשֻּׁלְחָן, מִן הַשֻּׁלְחָן אֶל הַחַלּוֹן, מִן הַחַלּוֹן אֶל הַקְּרוֹבִים הָרְחוֹקִים.
הַנַּעֲלַיִם טָבְעוּ בַּבֹּץ, וְאָנוּ הָלַכְנוּ בֵּין הַבְּתָרִים, אוֹחֲזִים בְּחָזְקָה בַּכָּרִית, בַּמַּפִּית, בַּיָּדִית.
רוּחוֹת רְפָאִים הִתְגּוֹדְדוּ בָּאֲרוֹנוֹת,
וּבְכָל זֹאת הָרַגְלַיִם הִצְמִיחוּ אֶצְבָּעוֹת
וַאֲנַחְנוּ לָמַדְנוּ: תַּנַ"ךְ. עִבְרִית. לָשׁוֹן.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אַבְרָהָם אָבִינוּ, שָׂרָה אִמֵּנוּ, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא
הוּא לֹא הָיָה עֵירֹם
הוּא לֹא הָיָה דָּוִד
הוּא לֹא הָיָה גּוֹאֵל
הוּא לֹא הָיָה מְנַחֵם.
מָה לִּי וְלָכֶם וּלְמִלְחֲמוֹתֵיכֶם
מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לִי דַּי גּוּף רִאשׁוֹן רַבִּים בִּשְׁבִילְכֶם,
מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לִי שֵׁם, לְהָגֵן עָלַי מִפְּנֵיכֶם.
מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לִי דַּי אַלְלַי לְהִמָּלֵט מִזַּעַמְכֶם
אודות
ילידת הארץ. הנחתה סדנאות כתיבה ושירה במוסדות שונים וכתבה ביקורות אמנות ושירה בעיתונים ובכתבי-עת. בעלת תואר דוקוטור מאוניברסיטת תל-אביב (על תל-אביב בשירתו של אבות ישורון). זכתה בפרסים שונים, ובהם פרס רון אדלר לספר ביכורים
(1994), פרס קרן יהושע רבינוביץ לשירה (2000) ופרס היצירה לסופרים עבריים מטעם קרן ראש הממשלה
(2001). סיפורה ידיעת היבשת זכה בתחרות הסיפור הקצר של עיתון 'הארץ' לשנת 2004. מתגוררת בתל-אביב.
*
כְּשֶׁפֶּרַח הָעֲצַבִּים נִפְתָּח
לֹא נוֹתָר דָּבָר לְאָמְרוֹֹ
אודות
טל ניצן היא משוררת ומתרגמת. עורכת את סדרת 'לטינו' לספרות היספאנית (הקיבוץ המאוחד), ואת כתב העת 'אורות' ליצירה בהשראת יוצרים. פירסמה שלושה ספרי שירה: "דומסטיקה" (עם עובד, 2002), "ערב רגיל" (עם עובד, 2006), "קפה השמש הכחולה" (אבן חושן, 2007). על תרגומיה זכתה בין השאר בפרס הארי הרשון לספרות, בפרס היצירה למתרגמים (פעמיים) ובמדליה של כבוד מטעם נשיא צ'ילה. על שירתה זכתה בפרס שר המדע והתרבות למשוררים בתחילת דרכם
(2001), בפרס לספר ביכורים על "דומסטיקה" (2002), ובפרס אקו"ם לשירה על שם נתן יונתן, ליצירות שהוגשו בעילום שם.
לְמָשָׁל
הָיִיתִי כּוֹבֶשֶׁת אֶת פָּנַי בֵּין שָׁדָיו שֶׁל
לוֹחֵם הַסּוֹמוֹ. הָיִיתִי נֶחְבֵּאת
בֵּין עֲמָקָיו וְהַרְרָיו.
וְהוּא הָיָה אוֹסֵף אוֹתִי בְּלֹא אַהֲבָה וּלְפִיכָךְ
בְּלֹא הַכְאָבָה. לֹא בַּהֲבָנָה וְלֹא בְּהִפּוּכָהּ
שֶׁל הֲבָנָה.
וְלֹא הָיָה שׁוֹתֶה מִלִּים מִפִּי
מַכְפִּיל אֶת נְשִׁימוֹתַי
רוֹאֶה בִּי פָּנִים כָּאֵלֶּה אוֹ אֲחֵרוֹת –
הָיָה בְּקשִׁי חָשׁ שֶׁבָּאתִי בִּבְשָׂרוֹ.
אודות
רוני סומק שיחק כדורסל באחת מקבוצות הנוער של מכבי תל-אביב, ומאז מכדרר מלים.
נְאוּם הָאָב לִמְחַזְּרֵי בִּתּוֹ
אַתֶּם, שֶׁעוֹד מְעַט תִּגְּעוּ בְּיָדָהּ
וְתִקְּחוּ אוֹתָהּ לְאָן שֶׁתִּקְּחוּ,
אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת שִׁעוּרֵי הַפְּסַנְתֵּר
שֶׁיָּדְעוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ בְּגִיל תֵּשַׁע,
אֶת כַּדּוּרֵי הַסַּל שֶׁנִּלְפְּתוּ בַּדֶּרֶךְ
אֶל הָרֶשֶׁת שֶׁסִּנְּנָה חֲלוֹמוֹת
וְאֶת הַתַּחְבּוֹשׁוֹת עַל הַפֶּצַע הַמְּדֻמֶּה
שֶׁבִּקְצֵה הַבֹּהֶן.
צַיְּרוּ בְּדִמְיוֹנְכֶם אֶת יָדָהּ כִּמְשֻׁלַּשׁ זָהָב
שֶׁצַּלְעוֹתָיו:כָּרִים עַבְּדוּל גַ'בַּאר, מוֹצַרְט
וֶאֱלֹהִים,
וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת אֶצְבָּעָהּ מוֹרָה עַל הַיָּרֵחַ,
אַתֶּם תִּסְתַּכְּלוּ עַל הָאֶצְבַּע.
אודות
צבי עצמון מרצה למדעים במכללה לחינוך והעורך המדעי של הירחון "גליליאו". ספר שיריו הראשון ראה אור ב- 1980, ספר שיריו השמיני, ' אפקט ולנברג, תהילים קנ"א ', ראה אור ב- 2006. זכה בפרסי הרשון, אקו"ם, עיתון 77, קוגל וברנשטיין לביקורת. הנחה סדנאות כתיבה והיה מעורכי מאזניים.
קִיר גֶּבֶס
כְּשֶׁהַבְּכִי גָּבַר הִדְבַּקְתִּי לוּחוֹת קַל-קַר עָבִים עַל הַקִּיר.
אַךְ דֵּי מַהֵר לֹא נוֹתְרָה לִי בְּרֵרָה, הִזְמַנְתִּי
קַבְּלָן, שֶׁיּוֹסִיף שִׁכְבַת גֶּבֶס
עִם כָֹּל הַהוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת, וְהַלִּכְלוּךְ וְהַבָּלָגָן וְהָרַעַשׁ.
אֲפִלּוּ נֶאֱלַצְתִּי לְהַגִּיף אֶת זְגוּגִיּוֹת הַחַלּוֹן הַכָּפוּל, גַּם בַּקַּיִץ,
הַרְבֵּה אִי שֶׁקֶט, לֹא הָיָה לִי מָנוֹחַ. וְזֶה רַק הִתְחַזֵּק.
בַּסּוֹף אָטַמְתִּי לְגַמְרֵי עִם בְּלוֹקִים וּמֶלֶט,
קָשֶׁה כְּבָר הָיָה לֹא לִשְׁמֹעַ. וְאָז הָיְתָה הַסִּירֶנָה וְהָאַמְבּוּלַנְס
חָנָה מַמָּשׁ בַּכְּנִיסָה
וְאַחַר כָּךְ הִבְהוּב נַיָּדוֹת וְשׁוֹטֵר שֶׁעָבַר מִדִּירָה לְדִירָה:
טוֹב, אָמַר, אֵלֶיךָ אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא בִּטְעָנוֹת, עִם קִיר גֶּבֶס
כָּזֶה, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֵין אֶצְלְךָ בִּכְלָל חַלּוֹנוֹת, בֶּטַח לֹא יָכֹלְתָּ לִשְׁמֹעַ
אֶת הַזְּוָעָה מֵעֵבֶר לַקִּיר. תַּאֲמִין לִי, אֲנִי כְּבָר הַרְבֵּה שָׁנִים בַּמִּקְצוֹעַ.
אֲבָל עַכְשָׁו יִהְיֶה פֹּה שֶׁקֶט,
רַק עוֹד מָחָר הַלְוָיָה.
אודות
חוה פנחס-כהן- ילידת יפו. עורכת כתב-העת "דימוי", מרצה לספרות .הוציאה עד כה שישה ספרי שירה בהוצאת "עם עובד" ובסדרת ריתמוס של הקיבוץ המאוחד, זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא על ספרה "הצבע בעיקר". בשנת 1995 זכתה בפרס ראש הממשלה, ב-1998 זכתה בפרס אקו"ם לשירה על ספרה "נהר ושכחה" ובשנת 2002 זכתה בפרס אלתרמן לשירה על "משיח". בימים אלה עומד לצאת לאור "שביעית", שישה ספריה עד כה ו- "אין לי מקום". פנחס-כהן היא יוזמת ומנהלת אומנותית של "כיסופים" כנס ירושלים לסופרים ומשוררים יהודיים שהתקיים לראשונה באפריל 2007.
עִיר הוֹמָה וְרֵיקָה
עוֹדִי שׁוֹכֶבֶת לְיָדְךָ יָצְאָה
מִתּוֹכִי הַיּוֹנָה נִפְרְדָה מֵהַגּוּף
לָשׁוּב לַאֲרֻבָּתָהּ
הָיִיתִי אִשָּׁה וְהָיִיתִי עִיר וּמִסְתּוֹר לַיּוֹנָה
וְהִנֵּה קַמְתִּי מֵאֶצְלְךָ
הוֹמָה וְרֵיקָה
הֶמְיָה וְצִפְצוּף וַהֲגִיָּה
כְּמִתּוֹךְ בּוֹר וְשִׂיחַ וּמְעָרָה
עוֹדִי שׁוֹכֶבֶת אֶצְלְךָ
דְּבוּקָה לְצַלְעוֹתֶיךָ
מַשֶּׁהוּ בִּי נִפְרַד
וְלֹא יָדַעְתָּ
אודות
21 ליאת קפלן משוררת, מנחה, עורכת. ספרי שירה: "בדיוק כך, במטבח", "זה זה", "משולשים", "צל הציפור", "על שפת נהר כבר". עורכת סדרת שירה "כבר" ואנתולוגיות שירה בהוצאת כרמל. מנחה סדנאות למשוררים, מורים, מנחים ואמנים. כתבה 12 ספרים וחוברות בנושאים חברתיים, חינוכיים ופוליטיים. מנהלת אמנותית של פסטיבל המשוררים הישראלי במטולה.
(בִּתְשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת בֵּינֵינוּ):
עוֹד מְעַט בַּת חֲמִשִּׁים וְאַחַת, יְחֵפָה עַל מֹתֶן הָהָר, מִתְבּוֹנֶנֶת בְּמִכְווֹת
הַמִּלְחָמָה הַקּוֹדֶמֶת, עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם. יַּעַר בִּירִיָּה הֶחָרוּךְ מַרְהִיב
יוֹתֵר כֹּל קַיִץ. וְאַתָּה בְּתֵל אָבִיב, מַפְלִיג מִכּוֹס הַקָּקָאוֹ אֶל חַדְרֵי הַנִּתּוּחַ
קָרוֹב מִכָּל קָרוֹב, אַךְ גַּם רָחוֹק מִמֶּנּוּ. עֲקֵבוֹת נִמְחִים זֶה בְּצַד זֶה. גּוּף נִגָּף
בְּגוּף. הַאִם אַתָּה רוֹאֶה מָה שֶּׁאֲנִי רוֹאָה? וְאִם נָעִיר וְאֵיךְ נְעוֹרֵר אֶת הַתַּאֲוָה
עַד שֶׁתֶּחְפַּץ? תְּשׁוּקָה וּמֶרְחָק מִתְגּוֹשְׁשִׁים בְּקִרְבִּי כִּשְׁנֵי אַחִים עַל הַמַּרְבָד.
בֵּין אִישׁוֹנֵינוּ מִתְרוֹצֵץ יוֹנֵק דְּבַשׁ מְבֹהָל. כֹּה זָּר הַמָּקוֹם הַזֶּה, בֵּיתֵנוּ.
אוּלַי אַהֲבָה, כְּמוֹ פְּרִיחַת הַדֻּבְדְּבָן, הַשָּׂפָה אוֹ הָרֶגַע הַזֶּה, זוֹהֶרֶת
בִּמְלֹא נִיחוֹחָהּ בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ הִיא נוֹטָה לָמוּת. כּוֹאֵב? כּוֹאֵב. מִי אַתָּה?
מִי אֲנִי? הַאִם אִתְּךָ אֲנִי מְדַבֶּרֶת? וְאִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם יֵחַם לָהֶם? הָאַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת
אֶת הַתְּשׁוּקָה. בּוֹא, נִשְׁכַּח, נִתְכַּרְבֵּל עוֹד רֶגַע בַּחֲשֵׁכָה, כָּל כָּךְ מְתוּקָה כָּאן
כְּמִישַׁת הַסְּדִינִים וְהַיַּסְמִין, צְחוֹרָה וּצְחִיחָה כִּקְשִׁישָׁה, מְכֻכֶּבֶת כְּדַרְדָּרִים.
בּוֹא יַקִּירִי, עֵת לַחֲבוֹק. נִשְׁכַּב גַּב אֶל גַּב, נַחְלֹם כֵּיצַד דָּבַקְנוּ פַּעַם זוֹ בְּזֶה,
אַכְזָרִיִּים, שׁוֹקְקִים, רְעֵבִים וְחַסְרֵי בַּיִת. הַיּוֹם, עֵרִים וְלֵאִים, הֵיטֵב הֵיטֵב
נְכַסֶּה בִּשְׂמִיכָה בֵּינֵינוּ אֶת גּוּף חִשְׁקֵנוּ הַגּוֹוֵעַ. מַדּוּעַ זֶה נִדְמֶה מוּזָר כָּל כָּךְ?
זֶה דֶּרֶךְ כָּל בָּשָׂר: כָּל חַי סוֹפוֹ לָמוּת. עֵת סְפֹד וְעֵת רְקֹד. וּמַה בְּכָךְ?
לֵיל מְנוּחָה, אֲהוּבִי, נְנַשֵּׁק זוֹ לְזֶה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, רַק רֶגַע לִפְנֵי תַּרְדֵּמָה נִשְׁתֹּק
בְּשִׁבְחָם שֶׁל תְּשׁוּקָה וּמֶרְחָק, מְרַתְּקִים כְּמִלְחָמָה בַּשַּׁעַר, כְּשִׁכְחָה.
(מתוך מחזור בשם זה)
אודות
שחר רווה- שחר רווה מתגוררת עם משפחתה ומלמדת במדרשת שדה בוקר, בוגרת כיתות השירה של הליקון, שיריה התפרסמו בחוברות הליקון ושבו.
קְרַב מַגָּע
בֵּין אֹפֶק יָמִין לְאֹפֶק כָּחֹל, בְּתוֹךְ צִנּוֹר מַתֶּכֶת
מְעוֹפֵף, נוֹגַעַת גְרֵטָה – יָדֶיהָ מַזִּיעוֹת – בְּחַד פַּעֲמִיּוּתוֹ
שֶׁל סֵפֶל מִיץ עַגְבָנִיּוֹת. סָמִיךְ גּוֹעֵשׁ גּוֹלֵשׁ
עוֹלֶה עַל גְּדוֹתֶיהָ, הַרְחֵק מִתַּחְתֶּיהָ, לְרַגְלֵי הֶהָרִים,
גַּלִּים נִשְׁבָּרִים. מֵעַל יָוָן הִיא פּוֹתַחַת חַלּוֹן וְשׁוֹבֶרֶת
אֶת מְהִירוּת הַכֹּל. בִּתְנוּעָה רְחָבָה עַל בָּתִּים לְבָנִים
זזוֹרַעַת אֶרֶס אָדֹם. טִפּוֹת מְנַקְּדוֹת פִּטְרִיּוֹת עֲנָנִים,
מִתְנַפְּצוֹת בְּשָׂפָה שֶׁאֵינָהּ מְבִינָה אֶל קִירוֹת חִוְרִים כְּסִיד,
בֵּין אֹפֶק יָמִין לְאֹפֶק אָדֹם – כָּל כֹּחוֹתֶיהָ שָׁבִים בְּשָׁלוֹם.
אודות
בני שבילי- יליד ירושלים. מחברם של חמישה ספרי שירה. על שירתו זכה בפרס הארי הַרְשׁוֹן של האוניברסיטה העברית, פרס ברנשטיין, פרס עגנון ופרס ראש הממשלה. בנוסף פרסם ארבעה ספרי מסעות וסיפורת.
פִּיּוּט נְשִׂיאִים
גנזי פנימה כי אני
האני ממעשי
מה לי בכוחי ומה
לי ולתוכי
שִׁיר נָחוּץ בְּדוֹר בּוֹ עֲשׂוֹת שִׁירִים אֵין קֵץ
שִׁיר יוֹרֵד לְגַנּוֹ מִזְמוֹר בְּעִתּוֹ שִׁיר הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
כְּבוֹד שִׁיר וּגְנִיזָה שִׁיר עָרוּךְ לֶאֱכֹל כָּל דָּבָר עַל מְקוֹמוֹ
שִׁיר הוֹרָדָה מִקְּדֻשָּׁה נָחוּץ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
שִׁיר מְיֻחָד לִתְפִלָּה שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ צְרָכִים קְטַנִּים
שֶׁאֵין לוֹ כָּל שַׁיָּכוּת הוּא בְּכָל יוֹם וְאֵין עָלָיו דִּינִים
קוֹרְאִים לוֹ שִׁיר פָּשׁוּט שִׁיר הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
לְצֹרֶךְ זִכּוּי הָרַבִּים שִׁיר מֵקִיץ הֲלָכָה שִׁיר גְּנִיזָה
וְתַשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה שִׁיר יָמִים וְלֵילוֹת שֶׁיָּצָא מִתַּחַת יָדִי
דָּבָר מְתֻקָּן לְזִכּוּי הָרַבִּים שִׁיר מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
יָקָר מִפְּנִינִים שֶׁגּוֹנ